פרסום בפייסבוק

למעשה, כמעט כל אחד יכול לפתוח לעצמו דף עסקי בפייסבוק, למעט אלו שלא אמורים לעשות זאת כי הם משדלים משהו כנגד התקנון – וזה למעשה באמת פותח את השער עבור מי שרוצה לגשת לעניין.

אלא, שאף על פי שדף עסקי ניתן לפתיחה ולהקמה על ידי כל כך הרבה אנשים – פייסבוק, לפחות עד לפני כמה שנים – החליטה שהאלגוריתם יתעדף פחות פוסטים שמגיעים מדפים עסקיים, על פני פוסטים שמגיעים מדפים אישיים. כלומר, אותו פוסט שנמצא הן באישי והן בעסקי, יזכה ליותר חשיפה באישי מאשר בעסקי. יש בכך היגיון.

ראשית כל, אנחנו יכולים להניח שהסיבה לכך היא כדי לקדם את הפוסטים העסקיים באמצעיים ממומנים יותר. כך שעצם הורדת מידת החשיפה בדפים עסקיים, למעשה מעודדת או מתמרצת בעלי עסקים לשלם עבור החשיפה הזאת. מעבר לכך, מבחינת איכות השימוש של משתמשי הפייסבוק – זה בהחלט הגיוני אם הם ייחשפו לפחות פוסטים מדפים עסקיים – שכן לא בטוח שהם מתנהגים בצורה "אנושית" כל כך. כאשר הכוונה בכך היא לפרסומים שמזמינים אנשים לקנות משהו, או לקחת פעולה – פרסומים שלא כל כך הולמים את הלך הרוח בפיד החדשות הטבעי של הפלטפורמה. אם כן, נדמה שאם פחות אנשים ייחשפו אליהם, טיב חווית השימוש שלהם תעלה. על כן, 2 ציפורים במכה אחת – שיפור באיכות השימוש עבור גולשי הפלטפורמה מחד, כמו גם תמרוץ בעלי עסקים לשלם על מימון החשיפה של הפוסטים האישיים שלהם בדפים העסקיים, מאידך.

על כן, כדי לקדם את הפוסטים בדפים העסקיים – עומדת לרשות המפרסם בפייסבוק, מערכת לניהול מודעות.  מערכת שחברינו במשרד פרסום ירדן דיגיטל כנראה מכירים. למעשה, המערכת כוללת כל כך הרבה אפשרויות ואופציות, שכמו לא ברור במבט ראשון מה המערכת רוצה. איזה סוג קמפיין הוא הסוג הנכון, איך נכון לבנות מודעה, איך בכלל מרכיבים את הטקסט ואיך מעלים תמונה. שלא נדבר על פיצ'רים מעניינים ומתקדמים יותר, כמו קהלים, פיקסלים וכיוצא בזה – שעוזרים להוסיף נדבכים נוספים על הפרסום במנהל המודעות, זה שמאפשר את המורכבות והדיוק רב הממדי – עבור המפרסם בפייסבוק, כמידת יכולתו, בכל אופן.

חשיפה מודעת

ההבדל בין המערכת של פרסום בפייסבוק, לבין זו שמאפשרת פרסום בגוגל – היא זו שמייעדת את פרסום המודעות לכל אשר "מתאים לנתונים", כל אשר מתאים להגדרות הקמפיין – בין אם היה לו עניין מודע במה שמפרסמים עבורו ומולו, ובין אם לאו. בעוד שבגוגל, לצורך ההשוואה – כל שרואים בפרסומות, קשור באופן ישיר למילות החיפוש שהוזנו למנוע. כך שבגוגל אפשר להתמקד על מילות מפתח ספציפיות, מתוכן ניתן להניח ולשער את הלך הרוח של הגולש – בעוד שבפייסבוק פשוט מציגים עבורו מודעה, בין אם הוא חיפש משהו ובין אם לאו – שהרי הוא פשוט גלש בפיד כהרגלו ולפתע נחשף אליה.

כך שלמעשה, אין צורך או בקשה בהכרח, מלכתחילה, להציג את המודעה כלפי אנשים שתכננו לרכוש משהו – אלא ניתן "לחמם, או לבשל", את הצופים במודעה, לרמת מודעות מסוימת, שלבסוף, בשלבים מאוחרים יותר של הקמפיין – יכולה להכין אותם למצב בו הם מכירים את המוצר/שירות, כמו גם את מי שמוכר אותו, כמו גם מודעים לעניין, או לשאלה – באם באמת יש להם צורך או רצון בכך. כך שגם אם הם לא חשבו מעולם על הדבר שהופיע מולם כחלק מקמפיין לפרסום בפייסבוק, עם הזמן והחשיפה, הם יכולים להכיר אותו מספיק, כדי באמת לשקול.

*כתבה שיווקית