X

סיפורו של חוקר פרטי: הצ'ט ועונשו

"נסחפתי לזה, ללא שליטה" תירצה לילך את מעשיה כשהגיעה למשרדי, מטפחת פרחונית עטפה את ראשה, כדי להבטיח שאיש לא יזהה אותה

  • כ"ב אב התשפ"ב
Image by <a href="https://pixabay.com/users/lobostudiohamburg-13838/?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=image&amp;utm_content=3113279">Thomas Ulrich</a> from <a href="https://pixabay.com//?utm_source=link-attribution

"נסחפתי לזה, ללא שליטה" תירצה לילך את מעשיה "המצחיק הוא, שבעלי זה שלחץ עלי ללמוד לגלוש". לילך באמצע שנות השלושים לחייה, נשואה ואם לילד, שהגיע לא מכבר למצוות. כשהגיעה למשרדי, מטפחת פרחונית עטפה את ראשה, כדי להבטיח שאיש לא יזהה אותה נכנסת לסוכנות בילוש. לילך סיפרה כיצד רק לפני שנה בלבד ניסתה לראשונה לשלוח דואר אלקטרוני וכיום היא מכורה לרשת. היא כבר יודעת לעשות הכל, אך האהוב עליה ביותר, זה לשוחח בצ'טים, כאשר בעלה מאחר באופן כרוני מהעבודה, והילד סוגר את עצמו בחדרו ביחד עם מוסיקה אלקטרונית רועשת.

בשלב זה לילך שוחחה על חיי נישואיה. איפה שהוא, היא האשימה את הקשר הכושל שלה בקריירות שכל אחד מהם בחר לעצמו, ובכך שהם הצליחו להביא לעולם רק ילד אחד בלבד. "ממש לא משנה לי הסיבה" הרגעתי אותה, כדי שתבין שאני לא שופט אותה, וכדי שתתרכז בתיאור המקרה. "נתקלתי בו לפני מספר ימים בצ'ט בשם סטוצים" המשיכה לילך "הוא כינה את עצמו 'צ'אמפ', והיה בו משהו כובש מלכתחילה". משיחה כללית בצ'ט, הם נכנסו יחד לחדר וירטואלי פרטי ושוחחו כשעתיים. כשבעלה שב הביתה, היא קבעו "להיפגש" שוב למחרת באותה שעה וכך היה. צ'אמפ חיכה לה על הצג. במהרה השיחה הפכה לפתוחה וחושפנית. לילך מצאה את עצמה מספרת לו דברים אישיים, כאילו היה חברתה הטובה ביותר. צ'אמפ הזכיר לי מאד דרך פעולתו של חוקר במסווה, כדי לשמוע משהו חושפני, אתה מספר קודם משהו אישי משלך. מין חוק כלים שלובים בעולמם של חוקרים.

"לפני יומיים נפגשנו בבית קפה" התקדמה לילך בסיפורה "והפגישה, מדהימה". הבחור הצדיק את הרושם שהשאיר בצ'ט. הם שוחחו שעות וטיילו קצת ברגל. באותו לילה, צ'אמפ נשאר לישון על דרגשתה של לילך. "ובעלך איפה ?" הפרעתי באמצע. הוא בכלל נמצא באירופה בטיול בר מצוה עם בנם. כשקמה בבוקר, 'צאמפ' כבר לא היה. לא השאיר מכתב, לא הותיר טלפון, רק זכרון מתוק. לילך לא ציפתה מעבר לזה, בטח לא למשהו מחייב, אבל בכל זאת, שישאיר פתקה. כשלילך קמה ממיטתה הבינה שדברים נוספים לא נותרו אחריו: תכשיטים, שעון הקרטייה שבעלה קנה שלה, וכסף שהיה בארנקה ובאחת המגירות. לילך לא יכלה לפנות למשטרה כדי שזה לא יוודע לבעלה. "דווקא לי," יללה לילך "שתבין, שבחיי העסקיים אני פנומן, והנה פתאום..." היה מיותר כלל שתסביר.

שאלתי את לילך שאלות רבות, בתקווה למצוא משהו ממשי בסיפורה שניתן יהיה להיאחז בו, אך לשווא. היה ברור שכל מה שצ'אמפ סיפר, בדוי. קיוויתי לפחות למצוא קצה של חוט מועיל. מנסיוני, אני לא צריך הרבה כדי להתחקות אחר מישהו. נסעתי עם לילך למחשב בביתה. חיפשתי בזכרונות את קבצי הצ'ט ההיסטוריים וקראתי אותם.

נחישותה של לילך, המריצה גם אותי. הברירה האחרונה הייתה התחקות אלקטרונית. הרצתי את הכינוי שלו בכל מנועי החיפוש שידועים לי, ללא תוצאות. קפצתי מצ'ט לצ'ט והתחקיתי אחר כל הודעה חדשה, בתקווה לזהות אותו. חשבתי על כך מראש שהוא לא ישתמש יותר באותו כינוי, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת. בלילה השני תפסה את עיני הודעתו של 'מאסטר' בצ'ט בשם 'סקס אחר'. משהו בדבריו גרמו לי להתמקד דווקא בו ולאחר כמה דקות, הייתי משוכנע שזה הוא. זה היה הרבה מעבר לתחושת בטן. למאסטר היה את אותו סגנון התבטאות כמו של צ'אמפ, ויותר מזה, הוא הסגיר את עצמו בזכות אותן שגיאות כתיב. עם הכינוי הנשי שבחרתי לי, 'חתלתולה', גררתי אותו לחדר וירטואלי פרטי. התכתבנו שעות, ולמרות ניסיוני, פחדתי שאסתור את דבריי מרוב הנתונים שהרעפתי לרשת. קבענו פגישה וירטואלית נוספת למחרת ולאחר יום נוסף קבענו להיפגש. מסרתי לו את הנייד של יעל החוקרת והמאסטר התקשר לשם לציין את מקום המפגש המדויק. את עבודתי יכולתי לסיים בשלב זה, כי על אף שהוא התקשר אליה ממספר לא מזוהה, הגעתי אל שמו וכתובתו. טריק טכנולוגי. אבל הייתי חייב לראות אותו כדי להיות בטוח שזה באמת 'צאמפ'.

תצפתתי ברכבי עם לילך בשעה המיועדת. "הנה, זה הוא" הצביעה לילך על בחור עם מכנסי עור וזקט חום. הוא נכנס אל הפאב והמתין. עכשיו הגיע תורנו. לילך התיישבה על הבר ואני הצטרפתי אל צ'אמפ. "שלום יגאל" בירכתי. הוא הופתע שאני קורא לו בשמו הפרטי ושאל מהיכן אנו מכירים. "אני בעלה של הגברת על הבר" השבתי. הוא סב לאחור ולילך נפנפה לו לשלום. הבחור החוויר ברגע. בשלב הזה, זה היה כבר פשוט. הצעתי לו שיחזיר את מה שלקח, ובתמורה לא נתלונן למשטרה. "יש לך מספיק זמן בשביל להגיע הביתה ולחזור" הסברתי לו. המאסטר-צ'אמפ התמהמה בתשובתו וניסה להתגונן שהוא לא יודע על מה אני מדבר, אולם לאחר שיחה קצרה הוא השתכנע ברצינות כוונותיי. הוא חזר לאחר כשעה עם שקית בידו. "ואיך אני אדע שתעמוד בהבטחתך ?" שאל. לא הייתה לי תשובה מתחכמת בשבילו, רק שהמידע הוא פוליסת ביטוח בשבילנו, אם יעז להתקרב אל "המשפחה" שלנו או אם אראה אותו שוב צד נשים נוספות ברשת. מאז ועד היום, לילך לא שמעה ממנו יותר וחייה שבו למסלולם.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של משרד "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הדמויות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

עמוד הבית ראשי חוקר פרטי סאם זיברט

art