"חלק ממשרתי הציבור מובילים להסתה ואי קבלת האחר"

אמא, שמעת מה קרה? לקחו תקציבים שמיועדים לקהילה הגאה והעבירו אותם למי שיטיף נגדנו!"

כך נפתח הבוקר שלי היום. עם המתבגר המקסים שלי, שמלבד האתגרים הטיפוסיים שגיל ההתבגרות מציב בפניו, נאלץ להתמודד גם עם גילויי להט"בופוביה וטרנספוביה, על בסיס יומיומי.

אין לי איך לנחם או להרגיע את הילד שלי, כאשר הוא רואה את המציאות בפילטר מציאותי ונכון.

זו עובדה, שאושרה העברת 25 מיליון שקלים ל"זהות לאומית יהודית", בזמן שקוצצו כ40% מתקציב האגף לקידום אוכלוסיות הלהט"ב במשרד לשוויון חברתי. לפני פחות מחודש, זכיתי לייצג את ארגון "ברית הלביאות" , בו אני חברה, במשרד לשוויון חברתי – כאשר נפרדנו מהמנכ"ל היוצא וברכנו את המנכ"לית הנכנסת. זה היה אירוע מרגש שבמסגרתו הוצגו כל הפרויקטים הנפלאים שרשויות מקומיות ואזוריות וארגוני הלהט"ב מוציאים לפועל השנה בזכות התקציב המדובר.

בנסגרת פרויקטים אלה, ניתנים מענים לאוכלוסיות מוחלשות, ללהט"בים בכלל ולאוכלוסייה הטרנסית בפרט- סיוע למחוסרי עורף משפחתי, מחוסרי פתרונות דיור, לגיל השלישי ועוד ועוד. פרויקטים שמאפשרים ללהט"בים להוביל שינוי ולסייע בעצמם לחברים מקהילתם, להעצים ולהיות מועצמים. לקבל ולתת. במפגש הייתה אווירה של אופטימיות זהירה. ומסתבר שלא בכדי חששנו מלשמוח בטרם עת.

לגזול מתקציבים שמיועדים לשרת תוכניות שנתיות מוצלחות שעובדות ורצות ומתבססות על התקציב שהובטח, תכניות משפרות איכות חיים של רבים ולעיתים אף מצילות חיי אדם, זה פשע.

"ברית הלביאות" הוא ארגון של משפחות לילדים וילדות מגווני מגדר. המוטו שלנו, הוא "אהבה שאינה תלויה במגדר". אחת ממטרותינו הראשיות היא ליצור עולם טוב יותר עבור ילדים וילדות מגווני מגדר. להתעורר עם אמירה כזו מהילד שלי, גורם לי להרגיש שנכשלתי.

אנחנו עומדים בפני תקופה בה חלק ממשרתי הציבור בממשלתנו לא זו בלבד שלא תומכים במאבק הלהט"בי לשוויון זכויות, ולא מטיפים לחינוך לסובלנות וקבלת האחר, אלא מובילים מדיניות של הדרת השונה, החלשת החלש, עושים דה-הומניזציה לקהילה ולארגונים הלהט"בים, מיחסים לו זדון ואג'נדות של הרס החברה, ובכך מנסים לעמוד בדרכו של ציבור שלם להשגת חיים שווים, טובים, שקטים ומוגנים. המלחמה נותנת את אותותיה בכל האוכלוסיות בארצנו.

עבור אוכלוסיות כגון האוכלוסייה הלהט"בית, והאוכלוסייה הטרנסית במיוחד, שגם בימי שגרה נמצאות בסיכון בהיבטי בריאות, חברה, תעסוקה, בטחון אישי, גישה למיצוי זכויות ועוד- תקופה שכזו מוסיפה סיכון על סיכון. אין ספק שבתקופה אפלה שכזו, בה חטופים שלנו עדיין מוחזקים בעזה והחיילים שלנו נלחמים ונפגעים לשם השבתם והשבת הבטחון ותחושת הבטחון- פרופורציות הן הכרחיות וחשובות.

ועדיין- פעולה שכזו של הענקת תקציב נכבד לגורם שמסית נגד משפחות כמו שלי, שמעודד שיח מבזה ומלא שנאה לאוכלוסייה שלמה, בשם אי קבלת השונה באשר הוא אדם. ובמקביל פעולה כזו של קיצוץ גס בתקציבים שנועדו לאפשר חיים מלאים, משתתפים, מוגנים וטובים יותר לאוכלוסיות מוחלשות- הופכות את אפלת התקופה לאפלה עוד יותר.

אורלי כהן, אמא לבן טרנס בן 15.5, רמת גן