פרשת ראה: עיר הבחירה

פרשת ראה: עיר הבחירה

התורה מציינת כי הקב"ה יבחר מקום מסוים בו ייבנה בית המקדש, ושם עם ישראל יקריב את הקורבנות: "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם…" (דברים י"ב י"א). בסופו של דבר הקב"ה מחליט לבחור בירושלים ובהר הבית כמקום המקודש ביותר: "בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם" (מלכים א' י"א ל"ו).

אם נעשה חיפוש מהיר, התורה לא מזכירה את המילה 'ירושלים' ככתבה, אפילו לא פעם אחת. ישנן רק פעמים בודדות בהן התורה מנסה לרמוז לנו את הבחירה בירושלים עוד מזמן בראשית הימים, כמו למשל: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י"ד י"ח). וגם בסיפור עקידת יצחק: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה…" (שם כ"ב י"ד). שימו לב שאם נחבר את שתי השמות שהוזכרו לעיל, נקבל את העיר ירושלים בשלמותה.

נשאלת השאלה: מדוע התורה לא מגלה לנו מהי העיר שנבחרה?

הרמב"ם בספרו המפורסם 'מורה נבוכים' מסביר כך: "שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה… שלא יבקש כל שבט בהיותו בנחלתו ולמשל בו" (מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ה). התורה צפתה מראש את העתיד וידעה שאם אומות העולם יגלו כי ירושלים היא העיר שהקב"ה בחר מכל המקומות ברחבי העולם – יכולה לפרוץ מלחמה בין-לאומית על ירושלים, ממש כפי שהתרחש במהלך ההיסטוריה. בנוסף לכך, התורה ביקשה למנוע קנאה ושנאה בין שבטי ישראל, ולכן מוזכר בהקשר ההלכתי של הסוגייה: "לא נתחלקה ירושלים לשבטים" (בבלי מגילה כ"ו ע"א).

אך מה באמת מיוחד בעיר ירושלים שהיא זכתה להיות: "עִיר אֱלֹהִים" (תהלים מ"ו ה')?

מבחינת מערכות העיר עצמה, ירושלים מוקפת חומות אדירות, ומכילה בתוכה הרבה הגנות וביצורים שהצליחו להגן על תושביה מפני האויב. כמו כן, ירושלים נמצאת בסביבה של מאגרי מים רבים, כמו נחל הגיחון, שעד היום הוא זורם ללא הפסקה.

אבל יותר מכול, ירושלים היא עיר שמציגה את מלכות ה' בעולם, ומסמלת את האחדות הנצחית של מדינת ישראל כעם אחד: "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (שם קכ"ב ד').