רבים האמינו כי השפעות איתני הטבע או חוויות בחיי הפרט והקהילה נגרמות ע"י כוחות, טובים או רעים, ואפשר לעכב בעד הרע באם יימצא הכוח הנגדי שיניאו מלפעול. אמונות אלו נתפסו כצרכים נפשיים ולעיתים אף כביטוי למצוקות. חשוב להבין כי בימים של עולם טרום מדעי, כאשר האדם נקלע לצרה ופתרון הגיוני או מעשי לא היה בנמצא, התמודדות עם הבעיה הייתה לרוב כרוכה בפנייה לעולם הרוחני.
מראשית הזמן העתיק, מאורעות החיים הציבו מכשולים ואתגרים רבים בפני האנושות. ובאין פתרון על הארץ, נשאו אבותינו הקדמונים עיניהם לאורות המנצנצים בשמי הלילה בניסיון להבין את הקשר הסיבתי – מיסטי בין שמים לארץ. כך צצו להן במרוצת ההיסטוריה האנושית שיטות שונות ומגוונות המתיימרות לשלוט במזל, בגורל ולנווט בין מאורעות החיים בכללותם.
אחת הדרכים הידועות, המוכרות והמוסכמות לרוב, היא האסטרולוגיה. אך פעמים רבות נשאלת ביהדות השאלה כיצד מתיישבת האסטרולוגיה לצד האמונה, כמו גם הערות על האיסור בעיסוק זה בבחינת "תמים תהיה.." אך לאמתו של דבר, ניתן למצוא עקבות ברורים של חקירת תחום האסטרולוגיה היהודית בתנ"ך, בזוהר, בתלמוד, בספר יצירה ובמדרשים.
עדות לכך ניתן למצוא בחז"ל שלימדו על הפסוק בתהילים "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע", מכאן שנו חכמים כי "כל היודע לחשוב תקופות ומזלות ואינו עושה כן לא מביט כראוי על מעשיו של הבורא". כפי שהכתוב מלמד על רבי שמואל בר אבא, שהיה מפורסם בחכמת התכונה (האסטרונומיה) והרפואה. קראו לו בשם "שמואל ירחינאה", שמואל הבקיא והידען. שהעיד על עצמו: "נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילין דנהרדעא". קרי, נהירים לי שבילי הרקיע וחכמת הכוכבים כשבילי עיר מולדתי נהרדעא (עיר בבלית קדומה).
האמונה בכוחם של הכוכבים והמזלות, כגורמים בעלי השפעה על הנעשה בעולם, גררה אחריה התנגשות דעות ומחלוקות בין גדולי הדורות. יחסם של אישים יהודים לאסטרולוגיה הוא לרוב דואלי. כמו לשון חז"ל, האומרים שאסטרולוגיה נקראת 'איצטגננות' כביטוי לקונוטציה שלילית. בתלמוד הבבלי במסכת שבת (קנו, א) קיימת מחלוקת בין חכמים, האם המזל משפיע. הדעות התומכות הן של רב אשי, שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא בר חמא, שהיה תלמידו המובהק של ר' יהודה הנשיא, שגורס "מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל". דבריו נתמכים על האמרה "הכול תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל". לעומתו, בא רבי יוחנן, מגדולי וחשובי האמוראים, שטען כי "אין מזל לישראל". הוא מסתמך על הכתוב בתלמוד הבבלי במסכת סוטה (דף כט,א') "כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ואין ישראל יחתו". לעומת זאת בתלמוד (מסכת נדרים לב,א') קיימת גם דרך ביניים המציעה גרסה פשרנית כי למזל יכולה להיות השפעה, רק למי שנותן דעתו על כך. אך מי שמתמים עצמו מתעלה מעל למערכת הכוכבים והמזלות ולא נשלט על ידם.
אציין כאן, כי קיימים הבדלים מובהקים בין האסטרולוגיה המערבית המודרנית לבין 'חכמת הכוכבים' בקבלה, שהיא קדומה הרבה יותר ומציגה הרחבה גדולה יותר של תורה זו ברוח היהדות והיא שונה בפנימיותה, אבחנותיה, בדקדוקיה ובקדושתה.
הרמב"ם, שיחסו הדואלי לאסטרולוגיה נבע מחששו שמא העיסוק האובססיבי בנושא עלול להדיף ריח רע של עבודה זרה. הבעת התנגדותו החריפה לתחום האסטרולוגיה, הובילה לפסיקתו כי היא ה'עינון' שנאסר בתורה. לעומת זאת הוא הכיר היטב בידע האסטרולוגי ולראייה במסכת סנהדרין הוא אמר: "אין מעמידים בסנהדרין בין בגדולה ובין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים בעלי דעה מרובה. יודעים תקופות ומזלות ואצטגנינות (אסטרולוגיה)". מכאן אנו למדים כי גישתו הדו ערכית אינה שוללת את תקפותה של האסטרולוגיה לכשעצמה, אלא לשיטתו יש לראות בה חכמה יהודית המושרשת עמוק בכוחה של האמונה בבורא, שהוא כל יכול.
לאורך ההיסטוריה היהודית אנו מוצאים חכמים רבים שהיו בעלי השגה בחכמת הכוכבים. אחת הדמויות הבולטות והמוכרות באסטרולוגיה היהודית היה ר' אברהם בן מאיר אבן עזרא, ובקיצור ראב"ע. מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, שהביאה אותו גם לעיסוק במתמטיקה ובאסטרונומיה. כתביו של הראב"ע מלמדים על תפיסת עולם, הרואה באסטרולוגיה ידיעה אנושית רבת משמעות, שבאמצעותה יוכל האדם לחקור ולהבין את משמעות הזמן ואת סוד תהלוכת גלגלי הרקיע. פעמים רבות הוא מפרש על פי עקרונות האסטרולוגיה, בה ראה חכמה אמתית וחשובה. חשוב להדגיש כי באותם ימים תחום האסטרולוגיה לא זכה להסכמה גורפת ורבו המחלוקות על העיסוק בו. לכן הייתה נדרשת מידה לא מבוטלת של תעוזה ואומץ. למרות הקושי, קמו חכמים נוספים כמו ר' יהודה הלוי, ר' שלמה אבן גבירול, ר' אברהם בן חייא ואף הרמב"ן שלקח את האסטרולוגיה צעד אחד קדימה. הוא אף ציין כי הכוכבים מרמזים על ימים טובים ורעים, וכל המתרחש על הארץ, לרבות מעשי ניסים, תלוי בגזירת הכוכבים. פרשנותו הוגבלה והוסדרה בין גדרות האמונה ומסתמכת על המובא בתורה.
לסיכום, הבאתי בפניכם בקיצור נמרץ ביותר את ההתפלמסות סביב אחד הנושאים המרתקים והשנויים במחלוקת. יש הרואים באסטרולוגיה תורה עצמאית בעלת ידע מבוסס, שבאמצעותה ניתן לחזות ולצפות את מאורעות האדם והעולם, לעומתם יש הרואים ביכולת לחזות בכוכבים ולחשב תקופות ומזלות חכמה נפלאה שניתנה לאדם מבוראו.
מוגש בברכה
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז 'חכמה' כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
