סיפורי מעברה

לכל עדה היתה המיילדת שלה. ראיתי מיילדות מהעיר בנגאזי בלוב, מהעיר שיראז בפרס, ומיילדת כמעט בת 100 מהעיר איסטנבול.   בגיל 9 הייתי ילד יחפן ומשוטט כמו חתול רחוב, סקרן ותאב דעת שמתפלח באופן קבוע לקולנוע הקייצי וחסר הגג. שלא תבינו אחרת. הגעתי מצריף עץ מסודר שלא היה חסר בו …

בני היה מגיע מדי פעם בשעות הערב המוקדמות, מתיישב לו על ספסל ציבורי, ומנגן בכינור נעימות חסידיות נוגות ועצובות. לפרנסתו עבד כשומר לילה במושב חמד הסמוך, מרחק הליכה ממעברת סקיה, מקום מגוריי. זה היה בשנים 1954-5. אני זוכר את בנימין. עלם צעיר בסגנון דור הפלמ"ח, בעל בלורית זהובה ומתולתלת, מכנסי …

ובכן, יחזקאל סיפר לי השבוע, שבהתקרב חג החנוכה, הוא וצעירים נוספים היו עושים "טוטו מכבי אש". דהיינו – איזה אוהל יעלה הפעם באש, ואיזו משפחה תיוותר ללא קורת גג בחג הזה… חג החנוכה באותם הימים, היה נחוג תמיד בימים של חורף סוער ורוחות עזות. האוהל היה מתנודד כמו מפרש ברוח. …

"על איזה צריף אתה מדבר ? הרי לפני 3 שנים הבטחתם שיכון !" מגיב אבי בכעס. "מי שהבטיח לכם שיכון", ענה הפקיד, "עבר למעברת קסטינה. אולי עוד 3 שנים תקבלו שיכון. בינתיים אתם עוברים לצריף". פסק פקיד הסוכנות בחוסר סבלנות. אבא קיבל עליו את רוע הגזירה בהכנעה, כמו שאר תושבי …

בכל מעברה, היו גם כאלה שהעדיפו לעשות כסף קל ולא לצאת לעבודה, אשר גם ככה לא הייתה אצלנו בשפע. וכאלה היו שחקני הקובייה. ואני לא מתכוון לקובייה ההונגרית, אלא לקובייה הטוניסאית או העיראקית. מדי פעם אפשר היה לראות את שחקני הקובייה מתכנסים בפינה נידחת מאחורי השוק, במיוחד בצהרי היום, כי …

המצב הקשה במעברה, האכזבה מהחיים וחוסר היכולת לפרנס את המשפחה, כל אלה דרדרו לא מעט אנשים לייאוש ולטיפה המרה. השיכורים היו יושבים בקרנות הרחוב, בכניסה לבתי קפה ולעיתים מסתובבים היו ליד שוק הפחונים ובסמוך ללשכת העבודה, לחפש מעט פרנסה. אחד מאלה היה אבו ג'מיל, כך קראו לו יושבי המעברה. איש …

רבים מקוראי מדור זה, קטפו סברסים בילדותם, ויש כאלה הרוכשים אותם בחנות ירקות וברשת שיווק, מקלפים ואוכלים אותם להנאתם. הצבר הגיע אלינו לפני 500 שנה מיבשת אמריקה על ידי יורדי ים מספרד ופורטוגל והתפשט לכל אגן הים התיכון ובכלל זה לארץ ישראל. בילדותי במעברה, חיפשתי תמיד איך לעשות כמה "ג'ובות" …