“המגבלות קיימות רק במקום שבו אנחנו מסכימים להציב אותן”: לוחם המילואים שנפצע בעזה ריגש בטקס סיום התארים של המכללה האקדמית רמת גן
בוריס שטונדה, לוחם מילואים ביחידת דובדבן שנפצע אנושות במהלך מלחמת “חרבות ברזל” ואיבד את רגלו, קיבל תואר ראשון במערכות מידע וריגש מאות בוגרים ובני משפחותיהם בנאום מעורר השראה על בחירה בחיים, נחישות וחוסן אנושי
- מערכת האתר
- ד' סיון התשפ"ו
רגעים מרגשים במיוחד נרשמו בסוף השבוע האחרון בטקס הענקת התארים של המכללה האקדמית רמת גן, כאשר בוריס שטונדה – לוחם מילואים ביחידת דובדבן שנפצע אנושות מפיצוץ מטען בעזה במהלך מלחמת “חרבות ברזל” – עלה לבמה לקבל את תוארו הראשון במערכות מידע וזכה לתשואות ממושכות מהקהל.
בטקס השתתפו למעלה מ-900 בוגרים ובוגרות, לצד אלפי בני משפחותיהם, בהם 648 בוגרי תואר ראשון ו-274 מוסמכי תואר שני. אך מי שעמד במרכז הרגעים המרגשים היה שטונדה, שהפך בשנה האחרונה לסמל של כוח רצון, התמדה וחוסן לאומי.
במהלך הלחימה בעזה נפצע שטונדה באורח אנוש ואיבד את רגלו הימנית. למרות הפציעה הקשה והליך השיקום המורכב, הוא בחר שלא לוותר על חלומו האקדמי והמשיך את לימודיו עד להשלמת התואר.
“היום אני בוגר תואר במערכות מידע”, אמר בפתח נאומו המרגש, “אבל לפני התארים והתעודות, עומד כאן אדם שלמד שיעור אחד ששום קורס באקדמיה לא יכול ללמד: השיעור על הבחירה בחיים”.
הקהל האזין בדממה כאשר שיתף ברגעים הקשים לאחר הפציעה: “זה היה בשנה השנייה לתואר. איבדתי שם רגל, אבל לרגע אחד לא איבדתי את היעד. אני זוכר את עצמי שוכב במיטה בבית החולים, מוקף במכשירים, ופותח את הלפטופ. בזמן שהגוף נלחם על השיקום – הראש נלחם באקסל ואלגוריתמים”.
שטונדה סיפר גם על האתגרים שעמדו בפניו בדרך חזרה ללימודים: “זה לא היה קל, והמדרגות נראו לפעמים גבוהות יותר מהר הקילימנג'רו. אבל בכל פעם שהיה קצת קשה מדי, הייתה יד שנשלחה לעברי”.
בדבריו הודה לחבריו ללימודים ולצוות המכללה שליוו אותו לאורך התקופה: “אומרים שתואר עושים לבד, אבל זה לא נכון. אני עומד כאן בזכות המכללה שעטפה ותמכה, ובזכותכם – החברים שלי לתואר. אתם, שעשיתם תורנויות רכב כדי לאסוף אותי מבית החולים ולהביא אותי למכללה, אתם שישבתם איתי שעות כדי לעודד אותי ולהשלים פערים, הוכחתם לי ש‘מערכות מידע’ זה אולי המקצוע שלנו, אבל ‘מערכת אנושית’ היא הכוח האמיתי שלנו”.
למרות הפציעה, שטונדה לא עצר לרגע. מאז שנפצע הוא כבר הספיק לטפס פעמיים על הר הקילימנג'רו ואף להשלים תחרות חצי איש ברזל – הישגים שסימלו עבור רבים את עוצמת הרוח והאמונה שלו בעצמו.
את נאומו חתם במסר עוצמתי שריגש את הנוכחים: “למדתי שהמגבלות קיימות רק במקום שבו אנחנו מסכימים להציב אותן. היום, כשאנחנו מקבלים את התואר, אני רוצה להגיד לכם: אל תפחדו מהמהמורות שבדרך. לפעמים החיים קוטעים לנו תוכניות, אבל הם לעולם לא יוכלו לקטוע לנו את הרוח. החיים ממשיכים, המדינה שלנו תמשיך לחיות לנצח, ואנחנו – דור העתיד – נוביל אותה הכי גבוה שאפשר”.
גם הנהלת המכללה התייחסה להישג המרשים ולרוח התקופה. ראש מינהל הלימודים במכללה, רויטל אבנר, אמרה בטקס: “כמו כל עם ישראל, אנו באקדמית רמת גן מעריכים את תרומתכם העמוקה והמשמעותית לחברה הישראלית. הערב הזה הוא לא רק סופו של מסלול לימודים, הוא העדות לחוסן, להתמדה ולחלומות שלכם שהפכו למציאות”.
נשיא המכללה, פרופ' מוחמד ותד, הוסיף: “ההבדל בין אדם מצליח לבין אדם משפיע איננו בכישרון בלבד – אלא באומץ להאמין שהוא מסוגל. העתיד איננו נכתב מעצמו; הוא נכתב בידי אנשים שמעזים ליצור אותו”.
לדבריו, “חרף האתגרים הלאומיים, בשנתיים האחרונות עברה האקדמית רמת גן תנופה משמעותית של התחדשות, צמיחה והובלה. האקדמית רמת גן גאה להיות מוסד שמחבר מצוינות אקדמית עם אנושיות, חדשנות עם ערכים והישגיות עם אחריות חברתית”.