רחובות מתייחדת עם זכר הנספים: מאות תושבות ותושבים ושורדי שואה השתתפו בטקס המרכזי
עיריית רחובות, באמצעות החברה העירונית, קיימה אמש (שני, 13 באפריל) את הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ״ו, בבית העם רחובות - היכל התרבות העירוני, במעמד ראש העיר מתן דיל, סגנים, חברות וחברי מועצת העיר, שורדי שואה ובני משפחותיהם, ומאות תושבות ותושבי רחובות. השנה עמד הטקס בסימן הקהילות שנכחדו בשואה וסיפורן
- מערכת האתר
- כ"ז ניסן התשפ"ו
במהלך הטקס הודלקו ששה נרות זיכרון לזכרם של ששת מיליון בני עמנו שנטבחו על ידי הצורר הנאצי, נאמר קדיש מפי מיכה הירש, הוקראה תפילת "יזכור" מפי החזן ליאור ניצן ונשמעה תפילת "אל מלא רחמים" מפי החזן דב סלע. עוד כלל הטקס מסכת אמנותית בביצוע חניכות וחניכי "בימת הנוער", בבימוי ז'ק זרביב ובניהולו המוסיקלי של משה יוסף, לצד קטע מחול של להקות המחול המקומיות "הדרי רחובות".
הטקס המרכזי של עיריית רחובותצילום: אולפני רחובותלצד הטקס המרכזי, התקיימו ברחבי העיר מפגשי עדות, אירועי "זיכרון בסלון", הרצאות ומפגשים בין-דוריים, שחיברו בין סיפורם האישי של שורדי השואה ובני הדור השני לבין הקהילה והדור הצעיר.
ראש העיר, מתן דיל: "81 שנים חלפו מאז כניעת גרמניה הנאצית וסיום מלחמת העולם השנייה, אך גם היום אנו עדים לגלים של אנטישמיות, לרדיפת יהודים ולעלילות דם המופצות נגד עמנו. אלא שהיום יש לנו מדינה ריבונית, עצמאית ועוצמתית, היודעת להגן על עצמה, להילחם באויביה ולהכריעם. אנו מצווים לשאת את זיכרון השואה ולהעבירו מדור לדור, לספר את סיפורם של הניספים והשורדים ולעולם לא לשכוח. לא ניתן לאיש לטשטש את ההיסטוריה, ולא נאפשר לצוררים בגלגוליהם השונים לאיים שוב על עמנו. עם ישראל חי וקיים".
הטקס המרכזי של עיריית רחובותצילום: אולפני רחובותמ"מ ראש העיר ומחזיק תיק התרבות, שוקי קרומר: "אנחנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כשברקע מציאות מורכבת של מלחמה מתמשכת, שבה אויבינו עדיין מבקשים לפגוע בנו. אלא שהיום אנחנו מדינה חזקה ועצמאית. דווקא מתוך המציאות הזו, הזיכרון מקבל משמעות עמוקה יותר. אנו מתייחדים עם בני עמנו שנרצחו, זוכרים את אשר היה וממשיכים להילחם על קיומנו. היום יותר מתמיד מחובתנו לזכור ולהעביר את הזיכרון הלאה, כדי שלא יישכח לעולם."
הטקס המרכזי של עיריית רחובותצילום: אולפני רחובותמנכ"לית החברה העירונית, אפרת צוקרמן: "יום הזיכרון לשואה ולגבורה נושא עבורי משמעות אישית עמוקה כנכדה לניצולת אושוויץ. הזיכרון עבורנו אינו רק חובה מוסרית, אלא אחריות ציבורית להמשיך לספר, להנגיש את העדויות ולחבר את הדור הצעיר לסיפורם של הנספים והניצולים. דווקא בימים כאלה, כשאנו רואים עד כמה השנאה והאנטישמיות נוכחים בעולמנו, הזיכרון מקבל משמעות נוספת. חשוב לנו לעצור, להתייחד ולוודא שהזיכרון יישאר חלק חי ונוכח בזהות שלנו כחברה."