פרשת בהעלותך - התקיעה שמקפיצה

כמה אותות צריכים על מנת להניע את מחנה ישראל במדבר? הראשון הוא כשהקב"ה מחליט להמשיך במסע; השני הוא על פי משה, כאשר הוא אומר את הפסוק: "קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ"; והשלישי הוא על ידי תקיעה בחצוצרות.
אם כבר הקב"ה בכבודו ובעצמו מחליט לעזוב וגם משה כבר נתן הנחייה ללכת, מדוע החצוצרות נצרכות?
משנה סוכה ה, ה
בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ תוֹקְעִין שֵׁשׁ (תקיעות): שָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל (לעצור) אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה, וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
במשנה מתוארת מציאות שהיא לא קרובה אלינו: הכהנים היו עומדים על חומת בית המקדש ותוקעים בחצוצרות - להכריז לעם ישראל על כניסת שבת. וחשוב לציין: במשנה יש שני שלבים: הראשון - להשבית מהמלאכה, והשני - להכריז על כניסת שבת.
רש"י על במדבר י, ה
סימן מסע המחנות: תקיעה תרועה ותקיעה.
מהי תקיעה ומהי תרועה? תקיעה היא צליל אחד ארוך, לעומת התרועה שהיא צלילים קצרים יותר אחד אחרי השני.
בשביל להבין את תחילת המסע, עם ישראל היה צריך להקשיב לתקיעות מההתחלה עד הסוף. אם לא, העם היה מבין פקודה אחרת או לא מבין כלל. את האותות של הקב"ה ומשה אף אחד לא שמע ולא שם לב אליהם. בשביל הקשבה היו צריכים חצוצרות, שהן אות חזק ונשמע. אחרת, כל אחד היה ממשיך עם החיים והמחנה היה מתחיל לזוז מבלי שיתכוננו, ואולי אפילו עוד יותר גרוע: בלעדיהם.
כמו שהיו פעם חצוצרות כאותות, כך גם הקב"ה נותן לנו אותות בשגרת החיים בשביל שנקשיב אליהם. שימו לב למבנה של הסימן ברש"י: תקיעה, תרועה ותקיעה. גם אם שמענו אות אחד, אנחנו צריכים להמשיך להקשיב לרצף כולו: אולי יש עוד אותות, שרק ביחד יוצרים תמונה מלאה שבלעדיה המסר לא יהיה ברור?
אני קורא לכל אחד להיזכר, אילו רצפים של אותות היו לו לאחרונה - אולי מישהו עצבן אתכם, ומיד אחר כך משהו נשבר לכם? ואולי כחלק מאותו הרצף גם לא עברתם ביקורת בעבודה? אולי זה לא קרה סתם, אלא זה רצף של קולות שנועד להעביר לנו פקודה שלמה כדי שנתעורר לשינוי. כך שנהפוך לאנשים טובים יותר, שלא רק זורמים עם המציאות, אלא גם מקשיבים לה.
שבת שלום,
דניאל בליקוב