וולפסון: שבוע אחד, 3 פעימות ו-10 שבות
שלושת סגני המנהל האדמיניסטרטיבי בוולפסון שליוו את השבות, בראיון מיוחד על ההכנות, הרגעים המרגשים וההיערכות לעסקה הבאה
- מערכת האתר
- ט' טבת התשפ"ד
"הרגע המרגש ביותר, בכל שנותיי במרכז הרפואי וולפסון היה רגע החיבוק הראשון בין עמית למשפחתה" כך מספרת רחלי אסא, סגנית מנהל אדמיניסטרטיבי במרכז הרפואי וולפסון שליוותה את עשרת השבות שהגיעו למרכז הרפואי וולפסון במהלך עסקת החטופים האחרונה. רחלי אסא, גדי ליפובסקי וליאור אבו, הם שלושת סגני המנהל האדמיניסטרטיבי במרכז הרפואי וולפסון. במסגרת תפקידם, כאחראים על כל הפן הלוגיסטי והאדמיניסטרטיבי, סייעו רבות בהכנות לקראת הגעתן של עשרת השבות וליוו אותן לכל אורך הדרך, החל מרגעי נחיתת המסוק ועד לרגעי השחרור שלהן מהמחלקה. כעת, הם מספרים לראשונה על ההכנות לקבלתן, על הרגעים הבלתי נשכחים איתן ועל ארוחת השבת הראשונה והמרגשת שלהן לאחר חזרתן מהשבי.
צילום: רחלי אסא, גדי ליפובסקי ליאור אבו צילום דוברות וולפסון
רחלי אסא, גדי ליפובסקי וליאור אבו
"נערכנו להגעתן של השבות במשך מספר שבועות. הבנו שמדובר ברגע היסטורי, שלא היה כמוהו במדינת ישראל ועל כן ההיערכות הייתה רב זירתית במטרה לדאוג לכל צרכיהן. המטרה שלנו הייתה לייצר "נחיתה" רכה עבור השבות אל תוך המציאות החדשה שעומדת בפניהן ולספק מעטפת רפואית ושירותית מלאה שתענה על כל צרכיהן. כך למשל, הקמנו מתחם מבודד למען השבות בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, במתחם דאגנו לחדר פרטי לכל אחת מהשבות ומשפחתה, תלינו דגלי ישראל במחלקות, דאגנו להם לפליזים, כרבוליות והשתדלנו להענות לכל בקשה" מספר גדי ליפובסקי, אחד הסגנים. "רגעי ההמתנה להגעתן היו מורטי עצבים. המשפחות הגיעו ראשונות למתחם המבודד וראינו שם את כל קשת הרגשות. בני משפחה שמחים, מתרגשים, חוששים. לפתע, לאחר שעות ארוכות, השבה הראשונה נכנסה למחלקה, אחרי המסע הארוך שעברה מהשבי עד אלינו ופגשה לראשונה את משפחתה. ברגע הראשון, היה פרץ של בכי קורע לב. לא נשארה עין יבשה במחלקה".צילום: אילנה גריצבסקי צילום דוברות וולפסון
השבה אילנה גריצבסקי ביום שחרורה מהמרכז הרפואי
"אחד הרגעים שזכורים לי במיוחד, היה ערב השבת הראשון של השבות יחד עם משפחתן מאז חזרתן מהשבי. ביום שישי, ערכנו הדלקת נרות לכל השבות ומשפחותיהן. דאגנו להן לשולחן שבת חגיגי ובערב, ישבנו סביב השולחן יחד איתן. הסתכלתי ימינה וראיתי שבה מחייכת לאימה, הסתכלתי שמאלה וראיתי שבה אחרת שבכתה מחובקת בזרועות אימה. התרגשתי כל כך יחד איתן, זה היה רגע בלתי נשכח עבורי" מספר ליאור אבו "שיתוף הפעולה של הצוותים היה קריטי. במטרה לשמור על הפרטיות של השבות, היה לנו שיתוף פעולה ותיאום הדוק עם צוות הביטחון של וולפסון בהובלת דגן אקוע ואלכס אש וכוחות הביטחון, צה"ל ושב"כ".צילום: מרגלית מוזס ענת אנגל צילום דוברות וולפסון
השבה מרגלית מוזס במרכז הרפואי וולפסון
רגע מרגש נוסף במחלקת השבות, היה כאשר עמית סוסנה, התאחדה לראשונה עם אימה ואחותה, אחרי 55 ימים בשבי החמאס. רחלי אסא, שעובדת למעלה משני עשורים במרכז הרפואי וולפסון, סיפרה כי זה היה הרגע המרגש ביותר בכל שנותיה במרכז הרפואי וולפסון :"אחת השבות שריגשה אותי במיוחד הייתה עמית. למרות שנחטפה באכזריות והייתה בשבי החמאס כל כך הרבה זמן, מהרגע שהגיע אלינו החיוך לא ירד מפניה. בכינו, שמחנו והתרגשנו יחד איתה. הרגע שבו חיבקה לראשונה את אימה ואחותה היה המרגש ביותר בכל שנותיי כאן בוולפסון".צילום: עמית סוסנה צילום דוברות וולפסון
השבה עמית סוסנה עם הצוות הרפואי של וולפסון
על ההיערכות לפעימות הבאות רחלי מספרת: "אנחנו מוכנים וערוכים לכך בכל רגע נתון. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר שלקחנו איתנו הוא להיות גמישים וקשובים לשבות ולבקשותיהן. הדבר הכי חשוב עבורנו היה לתת לשבות תחושת פרטיות, להיות עבורן אוזן קשבת ולגרום להן להרגיש בבית. אחת השבות אף לא רצתה להשתחרר מהמחלקה ולכן אני מאמינה שעמדנו במשימה". "אני חושב שעם ישראל יכול להיות גאה בהשקעה האדירה של מערכת הביטחון והבריאות, ושילוב הכוחות בין המערכות. אני רוצה להודות לכל אנשי הצוות שלנו שהיו מעורבים בעשייה למען השבות. אנו בוולפסון ערוכים ומוכנים לקליטת שבים ושבות נוספים, ומייחלים שיגיעו במהרה ובבטחה, בריאים ושלמים חזרה אלינו ומחזקים את ידיהם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון" מסכם ליאור אבו.צילום: רחלי אסא, גדי ליפובסקי ליאור אבו 1 צילום דוברות וולפסון
צילומים: דוברות וולפסון