סיפורו של חוקר פרטי: החסכון
כששאלתי את לאה כיצד הגיעה אל משרדי הופתעתי מתשובתה. "בעלי שלח אותי אליך" ענתה. לפני שהספקתי לכווץ את מבטי במין תהייה לא ברורה, המשיכה "הוא קורא את הטור שלך ואמר לי שאם אני חושדת בו כדאי שאפנה לבלש פרטי כי אין לו מה להסתיר". עכשיו הבנתי מה עובר לה בראש. העובדה שבעלה שולח אותה למשרד חקירות כביכול מנקה אותו מכל חשד, אבל לך תדע, אולי זה מין משחק של הפוך על הפוך, לא ?!. קלעתי אל הרהוריה כי ברור לי שאדם שנמצא בספק לגבי בגידה יתקשה להפסיק לחשוד רק בגלל הטענה הזאת.
- ל' חשון התשפ"ג
הגעתי לפגישה בבית הקפה כמתוכנן. מבלי לשאול זיהיתי כבר את הלקוחה הבאה שלי. היא ישבה בשולחן פינתי והסתכלה לצדדים בלי סוף, מהחשש שמישהו יזהה אותה. עוד בשיחתנו בטלפון לאה שיתפה אותי בפחדיה מהפגישה עצמה. "ומה יקרה אם הוא יתקשר אלי בדיוק וישאל היכן אני נמצאת ?" שאלה בהתכוונה לבעלה "הוא רגיל שאני בבית לרוב". המקרה שלה מזכיר סימפטונים של מקרים אחרים. מעבר לעובדה שהם נשואים זמן ממושך, מתמודדים עם היכולת הכלכלית שלהם ועסוקים מעל לראש בטיפול בשלושת ילדיהם, חל שינוי כלשהוא ביחס של דני אליה. הוא אמנם מגיע הביתה בזמן לאחר העבודה, אבל ההתנהגות שלו שונה. בהתחלה לאה ייחסה את זה למין משבר של גיל וזמן קצר לאחר מכן החלה לחשוד בדבר קשר עם מישהי אחרת.
היא התעמתה איתו והחלה לחקור אותו בנושא. דני כמובן הכחיש, ולאחר שמצב זה המשיך לאורך זמן החל לאבד את סבלנותו. "אני לא יודע מה עוד אני צריך לעשות?" התבטא כלפיה "כל דבר שאני אומר או עושה, את מוציאה נגדי". לאה לא יכלה לפנות בעניין הזה לאיש. כשסיפרה להוריה, הם הצדיקו את בעלה. אחותה הגדולה לא רצתה לקחת צד אך גם לא ידעה כיצד לעזור לה להרגיש אחרת. לאה הרגישה לבדה עם מצוקתה. "בגלל שאת לא עובדת, את מוציאה את עצמך מדעתך" אמרה לה חברתה הטובה, והוציאה אותה אשמה. לאחר שעברה תקופה ארוכה, דני מצא שיטה לנעול את השיחה, בכל פעם שלאה העלתה את הנושא. במקום להיענות לה, להקשיב לה או להבין אותה, היה אומר לה: קחי בלש. אז היא החליטה לשמוע בעצתו.
אלא שגם החלטה זאת לא היתה פשוטה עבורה. מכיוון שקרוביה לא היו לצידה, היא לא יכלה להיעזר באיש. מה שהטריד אותה במיוחד היה כיצד תוכל כלכלית לשכור את שרותיי, הרי שהם מנהלים חשבון בנק משותף. כל סכום שיוצא מהחשבון מבוקר על ידו. כך או כך הוא תמיד ידע על כוונותיה להתחקות אחריו, בזכות מעקב על חשבון הבנק. ביחוד בהוצאה כזאת, ובמקרה שלהם, כשיתרת חובה בחשבונם, זה דורש ממנה לשחרר אחת מתוכניות החסכון שלהם. מה שעוד הציק לה, שגם במידה ותשלם לי רק לאחר המעקב, דני עדיין עלול להיזהר כי הוא יודע על חשדותיה של לאה ועלול לחשוב על האפשרות הזאת. איך שהיא לא מסתכלת על זה, היא לכודה במלכודת, מבלי יכולת אמיתית להיחלץ ממנה. "כל דבר שנבדוק כעת, לא ישקף את האמת" סברה לאה.
"זה פשוט" הסברתי לה "יותר ממה שאת מאמינה". אם יש משהו שלמדתי בזכות המקצוע שבחרתי, שאין בעיה ללא פתרון. האתגר האמיתי שלי הוא לא בחלק המקצועי כי זה לרוב פשוט אלא להראות את הדרך ללקוחות שלי. הם כ"כ הרבה משקיעים אנרגיה בבעיה, עד כדי שהם לא מסוגלים לראות את הפתרון. הדרכתי את לאה ויצאנו לדרך.
לאה שחררה את תוכנית החסכון שלה ואנחנו ביצענו את הפעילות שלנו בשטח. לאחר מספר ימים הפתיע אותה שדני לא פנה אליה בענין הזה. "אני יודעת שהוא בודק את החשבון, כי חשוב לו להיות בשליטה על ההוצאות שלנו" הסבירה. אולי זה בפני עצמו היה אמור להיות סימן. עברו מספר ימים נוספים ולאה פנתה אל בעלה, כשהיא מחזיקה מספר תמונות שלו בידה. "אני יודעת שזה לא בסדר, אבל הייתי חייבת לעקוב אחריך" הסבירה לו "אני מתנצלת שחשדתי בך". המעקב לא הניב תוצאות מרשיעות ולכן פנתה בנוסח הזה. תגובתו של דני היתה קצת נסערת בהתחלה. "אני לא מאמין שבזבזת על זה כסף" הגיב "אמרתי לך שזה בראש שלך". בסופו של דבר הרגיע אותה "העיקר שאת שלמה עם עצמך" סיכם את השיחה.
עבר שבוע נוסף. הפעם לאה החזיקה תמונות לא מחמיאות שלו, כשהוא מצוי בחברת אחת מעובדות החברה. "מה יש לך להגיר עכשיו ?" שאלה את בעלה, אך לא זכתה לתשובה ישירה באותו רגע. "חשבתי שהפסקת עם החשדנות? " הגיב "לא אמרת שנרגעת !?". הם המשיכו לשוחח עוד שעות ארוכות, ובשיחה זאת הוא סיפר לה לראשונה באופן כן על דברים שהפריעו לו בקשר.
לזכותה של של לאה יאמר שהיא פעלה היטב, ולא נתנה לרגשות לחבל בתכנית. בתחילת התיק דאגנו שדני יתרשם באופן מוטעה. הצילומים שצילמנו באופן אקראי והכסף מחשבון הבנק נתנו את האפקט המושלם. דני "אכל" את מה שסיפקנו לו. רק אז, כשהוא האמין שזה מאחוריו, יצאנו באמת למעקב, ומשם הדרך לאמת היתה קצרה. הפוך על הפוך פועל לשני הכוונים, לא ?!
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.