"מישהו שיתחיל היום, לא יחזיק מעמד כמוני": האיש שסוגר 38 שנים במלון קיסר פרימייר ירושלים
ג'בר עיסא מאבו גוש החליף כבר כמה מנכ"לים, שרד משברים קשים וראה את ענף המלונאות משתנה ללא היכר. היום, כסגן מנהל המשק המיתולוגי של מלון "קיסר פרימייר" ירושלים, הוא זוכה להערכה יוצאת דופן מהבעלים אבי אלה ומהמנכ"ל שי אסיה, ומספר על הנאמנות של פעם, המפונים מהמלחמה שנקשרו אליו, והכאב הבלתי נתפס על בנו הטבח שהלך בדרכו ונפטר פתאום.
- מערכת האתר
- ח' סיון התשפ"ו
בעולם התעסוקה המודרני, הרעיון של עבודה באותו מקום במשך כמעט ארבעה עשורים נשמע כמעט דמיוני. אך עבור ג'בר עיסא (58), תושב אבו גוש, מלון "קיסר פרימייר" ירושלים הוא כבר מזמן הבית השני שלו. ג'בר סוגר בקרוב 38 שנים במלון, אליו הגיע מיד לאחר הפתיחה. הוא התחיל מלמטה כתורן ערב במחלקת המשק, ועבר כמעט כל תפקיד אפשרי: עבד בחדר האוכל, שימש שש שנים כאיש אחזקה, עבד כבלבוי, ועד לתפקידו הנוכחי כסגן מנהל המשק ואחראי המכבסה. במהלך שנותיו החליף מספר מנכ"לים, שרד משברים קשים וראה את ענף המלונאות משתנה ללא היכר.
"המשכורת זה לא הכל בסוף", מחייך ג'בר. "יש הטבות, בונוסים וחופשות, אבל מעבר להכול - יש פה אחריות והרגל של עשרות שנים. מישהו שהיום יתחיל לעבוד בענף הזה, לא יחזיק מעמד כמו שאני מחזיק. היום כבר לא מוצאים את העובדים של פעם, שבאו באמת לעבוד".
הטרגדיה המשפחתית: "הוא הלך בדרך שלי"
החיבור של ג'בר למלון היה כל כך עמוק, שהוא חלחל גם לבנו, מוחמד ג'בר ז"ל, שנשם את עולם המלונאות מגיל צעיר. מוחמד התחיל במלון כשוטף כלים והתקדם לתפקידי טבחות קולינריים, עד שניהל את המטבח במלון קיפצובה. אלא שלפני שמונה חודשים, בגיל 29 בלבד, הכל נעצר ברגע אחד בשל דום לב פתאומי בשנתו. "הוא ביקש מאימא שלו כוס חלב, דבר שלא עשה בחיים, ואמר לי: 'אבא, אני רוצה שתעיר אותי מוקדם לעבודה'", משחזר ג'בר בקול רועד. "הלכתי להעיר אותו בבוקר, והוא פשוט לא התעורר. בלי שום סימנים מקדימים".
עמוד התווך של המלון
בתוך הלב הפועם של המלון, ג'בר נחשב לעמוד תווך וזוכה להערכה יוצאת דופן מהדרגים הגבוהים ביותר - ובראשם הבעלים אבי אלה ומנכ"ל המלון שי אסיה. "מעריכים אותי פה מאוד, וזה מתבטא ביחס היומיומי בגובה העיניים", מספר ג'בר בהתרגשות.
ההערכה הזו מניעה אותו לתת את הנשמה למלון, מעבר להגדרת התפקיד היבשה: "אם פקיד קבלה מאחר, אני עולה בכיף ועומד בעצמי בדלפק. אני עושה את זה באהבה גדולה ואוהב לעזור לכולם. איך שורדים עשרות שנים? פשוט לא מתערבים בפוליטיקה פנימית. מכניסים מאוזן אחת ומוציאים מהשנייה".
הלב הגדול שלו בלט במיוחד במהלך חודשי המלחמה, כשהמלון קלט מפונים רבים מהדרום ומהצפון. ג'בר עבד משמרות ארוכות כדי לדאוג לכל צרכיהם, ונוצר איתם קשר כה עמוק, שרבים מהם המשיכו להתקשר אליו גם חודשים אחרי שעזבו, ואף ניחמו אותו באסונו הכבד.
"טוב לי בתפקיד שלי", הוא מסכם בפשטות. "אנשים מעריכים את מה שאני עושה. בסופו של דבר, הכבוד וההערכה האלה הם הדבר הכי חשוב מהכל".