לפני כשלוש שנים פנתה תושבת העיר למכון לאסתטיקה והסרת שיער בראשון לציון ורכשה סדרת טיפולים במטרה להסיר שיער פנים פלומתי ועדין, שבקושי נראה לעין. לטענתה, היועצת במכון האסתטיקה לא סיפקה לה הסברים על הטיפול אותו היא עומדת לעבור, מעבר לכך שהוא יארך 20 טיפולים אשר יתבצעו במכשיר חדש. כבר באותו יום עברה האשה את הטיפול הראשון – מבלי שהוסברו לה מהות הטיפול והסיבוכים האפשריים שעלולים להתפתח כתוצאה ממנו. היא המשיכה להגיע לטיפולים נוספים שעברו ללא כל בעיות מיוחדות כאשר לפתע, לאחר 17 טיפולים, החלו לפתע לצמוח שערות שחורות, נוקשות וגסות על פניה של האישה, וזאת גם באזורים שטופלו, וגם באזורים שלא טופלו כלל. משהתלוננה האישה בפני המטפלת במכון, נאמר לה, לדבריה, שבסוף תהליך הטיפולים "הכל יהיה בסדר", והמכון אף אפשר לה לעבור 10 טיפולים נוספים ללא עלות. אלא שגם הטיפולים הנוספים לא הועילו, השיער הגס המשיך לצמוח על פניה של האישה, והיא נאלצה להסירו באמצעות שעווה או לחלופין באמצעות גילוח. לאחר שהבינה כי הזקן שלה ממשיך לצמוח, החליטה האשה לפנות לערכאות משפטיות ובאמצעות עו"ד רן שפירא הגישה תביעת נזיקין לבית משפט השלום בתל אביב.
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית בה נאמר: "איני מכיר טיפול שיעזור להפסיק או לצמצם את הצמיחה הפרדוקסלית (צמיחת יתר של שיער) מפניה של התובעת. מדובר בטיפול רשלני שבוצע בחוסר ידע או חוסר תשומת לב, יחד עם ניהול לא סביר ולא מקובל של מניעת הסבר סביר על מהות הטיפול וסיבוכים אפשריים, הביאו לפגיעה הקשה בתובעת, ולנכות צמיתה".
בתביעה נטען כי האשה הפכה ל"שבר כלי" וכי לאור הזקן שהחל לצמוח לה היא נמנעת מלחשוף את פניה בפרהסיה – היא כמעט שלא יוצאת מביתה, ומנסה להסתיר את השיער בפניה באמצעות שיער ראשה ונאלצת להסיר את הזקן שצומח לה באופן קבוע.
בתביעה מבקשת האשה לקבל פיצוי בגובה המקסימלי הנתון לסמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.
