"הביתה" – ירדנה ארזי: התערוכה, תתקיים בגלריית המשכן בית מאירוב בחולון בתאריכים 13.9.23 – 31.1.24 במסגרת העונה הישראלית לעיצוב, שנפתחת זו השנה ה-15 בחולון.
במקביל לתערוכה תוציא ארזי אחרי החגים את אלבומה ה-25 "שנינו", שמוקדש כולו לשיתופי פעולה מוזיקליים ודואטים. זוהי תערוכה נוספת בסדרת גיבורי תרבות, שבמסגרתה הוצגו בעבר בחולון גם התערוכות שהוקדשו לצביקה פיק, לעפרה חזה ולדנה אינטרנשיונל. אוצר התערוכה: רפאל וזאנה.
במשך שישה עשורים של פעילות מוזיקלית התבססה ירדנה ארזי כאומנית בולטת, אהובה, מצליחה ולאומית, שמלווה את מדינת ישראל ואת הרגעים החשובים בתולדותיה ומשלבת בין שירת עם למוזיקה פופולרית.
צילום: יקי הלפרין
"הביתה" היא תערוכה שיוצאת למסע בתחנות חייה של ירדנה ארזי מילדותה בקיבוץ כברי ובחיפה ועד לבמות הגדולות והקריירה המפוארת שלה, דרך ספסלי אוטובוס להקת הנח"ל, כיסא המנחה בטלוויזיה, עם הצמות, העיניים וכל המלמלות, ובעיקר דרך התחנות המוזיקליות שהן פס הקול של חיינו כאן.
צילום מהאלבום הפרטי
אוצר התערוכה רפאל וזאנה: "באמצעות הפריטים בתערוכה, לצד הסיפורים והראיונות ניתן ללמוד על הקריירה רצופת ההישגים של ירדנה ארזי, ששזורה בתחנות מרכזיות של החברה הישראלית ומדינת ישראל, על הקשר שבין אסתטיקה לבין חינוך,על הכוח הנשי המשמעותי שהביאה עמה לתרבות הישראלית ועל הכמיהה לשוב אל השורשים – הביתה, ומהם לשאוב השראה, יצירתיות וערכים תרבותיים, שמושתתים על השקעה, על התמדה ועל רצון".
בתערוכה יוצגו:
פריטים מהאוסף הפרטי של הזמרת ובהם: שמלות ומערכות לבוש שעוצבו על ידי המעצבים יובל כספין, פרח ראובן, תמרה יובל ג'ונס וירון מינקובסקי ובהן: התלבושת של "נשמה צוענית" שעיצבה פרח ראובן, שמאופיינת מצד אחד בהשפעת הסגנון הצועני ומצד שני בהשפעת הטרנדים הבולטים של שנות ה-80 עם הנפח בכתפיים ועם נעליים שעוצבו במיוחד להופעה; התלבושת להופעות של "דמיון מזרחי", שעוצבה על ידי תמרה יובל ג'ונס, שמור כבת ממחוך שזור אבנים וחרוזים וחצאית בשכבות גזורות באופן א-סימטרי.
התכשיטים האייקוניים שמלווים את ירדנה מילדותה ועד היום ובהם סיכות לשיער, ששימשו לצילומי האירוויזיון, עגילי פנינה ויהלום ואבן טורקיז, שני תליונים: האחד בצורת לב שנעשה בהזמנה מיוחדת בעיר ניס בצרפת עם כיתוב שמה מכתב ידו של אביה ותליון המדונה שקיבלה מאימה לרגל הגיוס.
עוד יוצגו קטעי וידאו ביתיים שנחשפים לראשונה, קטעי אודיו, צילומים של בן לם ויקי הלפרין ומסמכים, פרסים ותעודות.
צילום: בן לם
לצד כל אלה תציג התערוכה עבודות אומנות שהוקדשו לירדנה ארזי או כאלה שנעשו בהשראתה והוזמנו במיוחד לתערוכה: שני ציורי פורטרט שהקדיש לירדנה יעקב אגם בסוף שנות ה-80 במקביל להופעותיה עם יהורם גאון לרגל חגיגות 40 לישראל, עבודת אומנות חדשה של אביעד סייביץ "ירדנה נפוליאון" כחלק מסדרת עבודות "סלון הסלבס", עבודת אומנות חדשה של עדי עזר ויותם שפרוני מסטודיו KNOB – גוף תאורה בחיתוך לייזר במספר שכבות שמתאר רגעים המתכתבים עם שנות פעילותה של הזמרת וכן עבודות של מישל קישקה, עדית פאנק ואמנון מאור.
ירדנה נולדה בקיבוץ כברי (1951) וגדלה בחיפה, שם שרה בחבורת הזמר של בית רוטשילד בניצוחו של אפי נצר ושם נסללה דרכה אל להקת הנח"ל, שבה שירתה בשנים 1972-1969 כסולנית וכאישה הראשונה שפיקדה על להקה צבאית. היא השתתפה בצילומי הקליפים הראשונים של להקה צבאית לטלוויזיה הישראלית ובהמשך השתתפה בתוכנית "שא לשלום" שהולידה את "שיר לשלום", "הבן יקיר לי" ו"בהיאחזות הנח"ל בסיני", ביצעה כסולנית את "חופים" והובילה כמפקדת וכסולנית את התוכנית "פלנחניק" ובה הביצועים הזכורים והמוכרים ל"שיר הרעות" ו"הפרוטה והירח", שאף הם צולמו לטלוויזיה הישראלית.
צילום: דוד רובינגר
עם השחרור הצטרפה לצוות המופע "קונגרס הצחוק הציוני – שוקולד מנטה מסטיק" לצד בוגרי להקות צבאיות אחרים וחברותיה ללהקת הנח"ל רותי הולצמן ותמי עזריה, עמן ייסדה את שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק". "שוקולד מנטה מסטיק", בהרכב שכלל את ירדנה ארזי, לאה לופטין ורותי הולצמן, הפך עד מהרה להרכב הנשי המצליח ביותר בתולדות מדינת ישראל. בזכות רפרטואר מוזיקלי מרשים ועבודה עם גדולי היוצרים באותה תקופה, הפכה השלישייה להרכב אהוב שנצרב בתודעה הישראלית גם 50 שנה לאחר שהתפרק.
"שוקולד מנטה מסטיק" עם צדי צרפתי ב-1977. צילום מהאלבום הפרטי
השלישייה הותירה אחריה שורה של שירים בלתי נשכחים ובהם "אמור שלום", "הוי ארצי מולדתי" שהולחן על ידי נעמי שמר במיוחד עבורן, "זה טוב זה טוב", "נח", "ובאו האובדים" שהולחן על ידי הרב קרליבך במיוחד עבורן, "חג לי", "בשדות בית לחם" וכמובן "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" שבמלאת 50 שנה להקמת השלישייה הפך ללהיט ענק ולטרנד מצליח בטיקטוק.
לאחר פרישתה מ"שוקולד מנטה מסטיק" החלה ארזי לבסס את מעמדה כזמרת סולנית ובמקביל זכתה לחשיפה עצומה כשנבחרה להנחות לצד דניאל פאר את תחרות האירוויזיון שהתקיימה בירושלים בשנת 1979. הביקורות הנלהבות הביאו לחוזה הקלטות בחברת "אריולה אריסטה" הגרמנית ובמסגרת זו הוציאה שירים באנגלית, בגרמנית ובצרפתית. הגעגוע לישראל ולבן זוגה, נתן תומר, החזירו אותה הביתה.
ב-1982 ארזי ונתן תומר עשו צעד פורץ דרך והקימו יחד את חברת התקליטים העצמאית הראשונה בישראל, שבמסגרתה הקליטה ירדנה את כל אלבומיה מאז ועד היום. מאותה שנה החלה לייצב את מעמדה כאחת הזמרות הסולניות המצליחות והאהובות בישראל. היא כיכבה בעשרות רבות של תוכניות טלוויזיה, הופיעה על הבמות ערב ערב והקליטה אלבום חדש בכל שנה. שיריה זכו להצלחה רבה ברדיו ובמצעדי הפזמונים, עשרות מהם כבשו את המקום הראשון במצעד והתברגו במצעדים השנתיים, שבהם נבחרה ארבע פעמים לזמרת השנה ופעם אחת לזמרת העשור. בסקר מקיף לשנת ה-40 לישראל נבחרה ארזי כזמרת האהובה בישראל בכל הזמנים.
לצד כל אלה הקפידה על אמירה אומנותית ואישית עצמאית וייחודית. האלבום "נשמה צוענית", שהיה מפגש מוזיקלי ישראלי ראשון עם מוזיקה צוענית זכה להצלחה חסרת תקדים עם מכירות של 150,000 עותקים. היא הקליטה את "דמיון מזרחי", שמבוסס על מוזיקה מכל רחבי המזרח התיכון וגם שחררה באומץ שירי מחאה, כאשר הבולט מביניהם הוא "הביתה", שנכתב על רקע מלחמת לבנון הראשונה.
פעילותה האומנותית זכתה לסיקור תקשורתי חסר תקדים. ארזי הגדירה מחדש את התדמית החיצונית של אומן במה עם סגנון אופנתי ותלבושות שעוצבו במיוחד עבורה. חצאיות נפוחות וחולצות בטן עשירות בפרטים, תסרוקות ואיפור מוקפדים ומזוהים והגשה מפוארת ודרמטית של השירים. שכבות הבד הרבות והתנועה על הבמה, במיוחד לאחר צאת האלבום "נשמה צוענית" והופעתה באירוויזיון 1988 עם השיר "בן אדם" – הפכו אותה למודל לחיקוי ולזמרת בעלת השפעה אומנותית ראשונה מסוגה שהביאה אף לטרנדים אופנתיים.
בשנות התשעים הז'אנר של "שירי אמצע הדרך", שמזוהה כל כך עם ארזי נדחק הצידה לטובת הגל החדש של הרוק הישראלי. ארזי פנתה לקו מוזיקלי מעט יותר מחוספס בשני אלבומי אולפן שהקליטה לאורך העשור, אבל מיקדה את פעילותה בתחומים נוספים. היא הצטרפה לזכיינית טלעד בערוץ 2 והנחתה בהצלחה רבה במשך תשע שנים את תוכנית הבוקר של הערוץ "קפה טלעד". במקביל, לקחה חלק באירועים ממלכתיים, הצטרפה אל משלחת ראש הממשלה רבין לרוסיה ולחתימת הסכם השלום עם ירדן והתארחה באלבומים של אומנים אחרים דוגמת הביצוע המחודש ל"שיר של יום חולין" עם אבי פרץ שזכה להצלחה גדולה.
כרטיסיית הנחיית אירוויזיון 1979
בשנות ה-2000 ארזי כבר אומנית בעלת מטען תרבותי עשיר ומגוון, שיכולה לנוע בין פרויקטים טלוויזיוניים לבין רימיקסים ללהיטיה הגדולים, בין מופעי ענק לילדים ולמבוגרים לבין אלבום חדש מקורי בהפקתו של יהודה פוליקר. מדי שנה היא מוציאה לפחות שיר אחד חדש, אלבומי אוסף שונים ויוצרת שיתופי פעולה מוזיקליים מגוונים. כל אלה מכתירים אותה כאחת הזמרות המושמעות ביותר ברדיו וכזמרת השנה של קול ישראל בשנת 2013 – 30 שנה אחרי שזכתה בתואר בפעם הראשונה.
עבודה של אביעד סייביץ- צילום: רן יחזקאל
לשיא של ממש מגיעה הצלחתה המחודשת כשחברה אל להקת הגבעטרון למופע משותף, שכבש את הבמות במשך שלוש שנים וחצי והפך להצלחה מסחררת עם למעלה מרבע מיליון צופים.
לרגל יום הולדתה ה-70 החליטה עיריית חיפה לקרוא רחוב על שמה עוד בחייה. ילדת הצופים מהדר הכרמל חזרה הביתה וסגרה מעגל. ועתה, מגיע תורה של התערוכה שמקדישה לה העיר חולון.
"ילדה יחפה" עיצוב- סטודיו נוב, עדי עזר ויותם שפרוני. צילום: סטודיו נוב
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
