"זה היה יכול להיות סמל עירוני"

רונן דמארי

 

ביום רביעי השבוע (לאחר מועד סגירת הגיליון –ר.ד) הצביעה מועצת העיר על פירוקה מרצון של החברה העירונית לתועלת הציבור בית לעברית ראשון לציון. עם פירוק החברה נכסיה וחובותיה יועברו לידי העירייה כאשר הודעות בדבר הפסקת פעילותה של החברה תישלחנה לעובדים, לספקים וליועצים במהלך השבועיים הקרובים.

יצוין כי הנהגת העיר הקודמת קידמה את המיזם והשקיעה בו סכומי כסף לא מבוטלים לאחר שצור החליט כי הבית יפעל בתחומי בית הספר "חביב" בעיר.

לחברה שתי מטרות עיקריות כפי שנקבע בתקנון שלה – הראשונה "היא תכנון, הקמה, תפעול אחזקה וניהול בית לעברית ראשון לציון, אשר יוקם בתחומי העיר". המטרה השנייה היא "קידום וטיפוח מפעל העברית והנגשתו, בין היתר באמצעות הצגת מיצגים במרכז, ייזום, פיתוח, ניהול וקיום פעילויות רב-תחומיות בתחום העברית ובתחום התרבות העברית אשר יופעלו במרכז וייזום, פיתוח, ניהול וקיום פרויקטים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים לטיפוח ולהצעת העברית והתרבות העברית אשר יופעלו במרכז".

הקמת החברה אושרה בתחילת ינואר 2013 וכאמור, השבוע הצביעה מועצת העיר על פירוקה.

צור אמר השבוע ל"גל גפן": "אני לא מבין את הסיבות לפירוק כי אף אחד לא הסביר לי אותן וגם לא צריך להסביר לי אותן, אבל אני חושב שעיר מורכבת מכל מיני דברים שמייחדים אותה. בשנים שהייתי ראש עיר חיפשנו את הזהות של העיר ואת מה שמייחד אותה. אני חושב שיש לנו היסטוריה ומורשת, הקימו כאן מפעלים אדירים ואחד מהם הוא המפעל של העברית וחשבתי שנכון שראשון תיקח אחריות על העברית וחשבנו איך לעשות את זה. בתו של שמעון פרס ז"ל צביה ולדן, גלגלה את הרעיון כבר עם ראש העיר לפניי מאיר ניצן. בזמנו חשבו להקים את המיזם במערב העיר ואני אמרתי בשום פנים ואופן לא, אם כבר עושים אז לעשות איפה שהעברית נולדה בבית ספר "חביב" שאני בוגר גאה שלו".

עוד אמר צור השבוע: "לאט לאט התחלנו לגלגל את הרעיון והגענו למסקנה שזה יכול לעבוד. קיבלנו גם כסף ממשלתי לטובת העניין והחלטנו שנלך על זה בכל הכוח ונקים חברה ייעודית שתטפל בהקמה ותתפעל את המקום. אגב, השקענו עשרות מיליוני שקלים בחלק המזרחי של בית הספר "חביב" אז מה יעשו איתם? יכול להיות שיש הסברים ואני לא יודע אותם".

 

-לדעתך פירוק החברה הינו צעד שגוי?

"הבית לעברית הוא לא עוד מוזיאון אמנות, הוא מה שמייצג את ראשון לציון לטעמי ולכן הייתי מוכן לשים הרבה כסף עליו. משהו כנראה השתנה ואני רק יכול להצטער על כך. צריך לזכור שחלק מההשקעה כבר עשינו – יש בית ספר חדש זה היה חלק מתהליך עם משרד החינוך, המיזם הוכר, ניהלנו דיאלוג עם האקדמיה לעברית ולדעתי היה אפשר לגייס קצת כסף מהעולם והעיר הייתה הופכת להיות מרכז העברית בעולם וזו הייתה גאווה גדולה. זה היה יכול להיות סמל עירוני אבל כנראה יש כאלו שסמלים כאלו לא מדברים אליהם".

 

גם חברת מועצת העיר יפעת מאירוביץ –יפת מתחה ביקורת על המהלך ואמרה: "צר לי שהנהלת העיר והעומד בראשה החליטו לסגור את פרויקט הבית לעברית שקרם עור וגידים בקדנציה הקודמת. זהו פרויקט עם חזון אדיר. אני חושבת שזהו תפקידה של ראשון לציון – אם השפה העברית לרומם את השפה הנהדרת שלנו ולאפשר לילדים והורים מראשון לציון, הארץ והעולם להיחשף לשפה העברית בצורה חוויתית וכמובן בבית הספר חביב. לטעמי האישי, בשל חוסר תקציב היה אפשר לבחור בחלופה צנועה יותר בשלב ראשון ולהמשיך לצמוח משם. בפני חברי הנהלת הבית לעברית הוצגו מספר חלופות ואני בטוחה שגם הנהלת העיר והעומד בראשה ידעו זאת. אני מאוד מקווה שההחלטה הזאת איננה החלטה פוליטית בשל העובדה שהמדובר בפרויקט שהביא לידי ביטוי את החזון של דב. זה עוד לא מאוחר, אפשר לשנות את ההחלטה המצערת הזאת לטובת העיר ותושביה בהווה ובעתיד".

 

מהעירייה נמסר בתגובה: "ראשית חשוב לציין ולהבהיר, עלות הפרויקט, לרבות הקמת מוזיאון, מוערכת בכמאה מיליון שקלים. סכום שהעירייה אינה יכולה לעמוד בו ללא שותפים. עיריית ראשון לציון מובילה ומעודדת פרויקטים המושתתים על ערכי השפה העברית, כמו כנס השפה העברית המתקיים מידי שנה. אנו נמשיך לקדם ולהוביל פרויקטים חינוכיים לטובת קידום השפה העברית".