תביעה: טעות טרגית בזיהוי – צעיר ישראלי נורה ע"י מאבטחי הרכבת והפך לנכה

על פי התביעה, לפני כארבע שנים, בתחילת סגרי הקורונה, יצא הצעיר (34) לריצה, כתוצאה מהתייבשות וייתכן גם מאובדן הכרה, הצעיר טעה בדרכו והגיע לרציף המזרחי בתחנת הרכבת כשהוא יחף, מכוסה בבוץ ומבולבל. על פי התביעה, עד מהרה ומבלי לערוך את הבירור המתאים בהתאם לנהלים נורו לעברו מספר רב של כדורים חיים ע"י סייר ומאבטח, עובדי חברת אבטחה מטעם 'רכבת ישראל'. כתוצאה מכך, נפגע הצעיר ברגלו משלושה קליעים ונגרמה לו פציעה חמורה, נכות צמיתה ומגבלות תנועה קשות.

על פי הנטען, לאור חומרת הפגיעה והטראומה הקשה, זכרונו של הצעיר באשר לפרטי האירוע מעומעם ורק בדיעבד ולאור פרסומים בתקשורת על אותו האירוע, נודע לו, כי הוא נורה על ידי מאבטחי הרכבת.בעקבות האירוע, נאלץ הצעיר לעבור ניתוח לשחזור הברך ונותרה לו מגבלת תנועה חמורה. כמו כן, כך נטען, כתוצאה מהפציעה, חלה הידרדרות במצבו הנפשי, המתבטאת בהפרעה פוסט-טראומטית הפוגעת בו נפשית, חברתית ותעסוקתית, ומאז האירוע, הוא לא הצליח להשתלב בשוק העבודה.

המאבטח היורה נחקר במשטרה. בעדותו, שלדברי עו"ד בירן כוללת סתירות קשות ומעלה תהיות רבות, טען המאבטח: "רואה את הבנאדם כבר על הרציף, הוא הולך, הידיים פעם אחת מקדימה, פעם מאחורה, מהצדדים, משחק עם הידיים, לא ברור. הוא לא היה עם הידיים בכיסים או משהו כזה. מכוסה כולו בוץ כל הגוף, שכבות של בוץ, לא כתם פה, כל הגוף בוץ".

"הוא ממשיך ללכת לעברי תוך כדי שהוא צועק: 'אתם לא תעצרו אותי, אני לא מפחד מכם', משהו כזה, ספק מבטא, ספק עברית לא מובנת, משהו שם היה לא ברור, היה לו חזות של ערבי בסך הכול, משם הגיעה ההנחה".לדברי עו"ד בירן, כל חטאו של מרשו היה איפוא, חזותו ותיוגו על ידי המאבטח כמחבל, וזאת ללא כל סיבה מוצדקת, דבר המלמד על מחדל נוראי.

בהמשך חקירתו טען המאבטח, כי היות והצעיר היה מכוסה כולו בבוץ, הוא לא יכול היה לדעת אם מתחת לבגדיו צצות בליטות, או שהוא אדם שמן. לדבריו, הוא חשד כי הצעיר מחזיק בסכין או בנשק מאחורי גבו ולחלופין, שמדובר באדם שאינו בריא בנפשו, אך למשמע קריאותיו, הגיע למסקנה, כי הוא שפוי ומסוכן.

"הוא מגיב לנו 'אתם לא תעצרו אותי', אז מבחינתי אני שולל את העניין שהוא פסיכופט או חולה בראש…" העיד המאבטח במשטרה.

לדברי עו"ד בירן, עדותו המזעזעת של המאבטח, מעידה על חריגה קשה מנהלי הפתיחה באש. "האם יורים באדם כזה? רק משום שהוא מכוסה בבוץ ושאולי יש ברשותו נשק או סכין מוסווים?" טוען עו"ד בירן. לדבריו, גם הסברה כי מדובר באדם הלוקה בבעיה נפשית, אינה מהווה קריטריון מספיק לפתיחה באש, מה גם שסברה זו נשללה במקום על ידי המאבטח.

גם הסייר שהיה מעורב באירוע נחקר במשטרה. לדברי עו"ד בירן, עדותו סותרת בצורה חריפה טענות רבות שאותן השמיע המאבטח שפעל עימו, אך גם הוא טוען, כי לבושו המוזר של הצעיר היווה עבורו אות לסכנה והצדיק את הירי.

לדברי הסייר, המאבטח אמר לו שהצעיר נראה לו חשוד, מסוכן ולבוש בווסט. לדבריו, שניהם רצו לכיוון הצעיר. בתחילה שלף המאבטח את אקדחו וכיוון אותו כלפי הצעיר ומיד לאחר מכן, גם הסייר שלף את נשקו. בהמשך, כך טוען הסייר, צעקו השניים לעבר הצעיר קריאות כמו "תעצור!".

לדברי עו"ד בירן, גרסה זו עומדת בסתירה חמורה לגרסתו של המאבטח, שטען שקודם צעקו לעבר הצעיר קריאות ורק לאחר מכן האקדחים נשלפו.

"הבגדים נראים גדולים עליו, לא משהו סטנדרטי, משהו נראה מוזר בלבוש שלו, והוא כולו מרוח בבוץ" מעיד הסייר. "אני רואה שהוא מתחיל להוות בעיה ולהוות סיכון לפגוע בנו".

בשלב זה מעיד הסייר, כי היריות עצמן גרמו לו לפגיעה זמנית בשמיעה ועל כן התקשה להבין מה אומר הצעיר. מה גם, שקריאותיו הכביכול מאיימות נשמעו לאחר היריות ולא לפניהן.

"הוא דיבר, אבל לא יכולתי לשלול מבטא. אחרי הכדור הראשון בקושי שמעתי והאוזן הייתה מצלצלת, אבל זה נשמע כאילו יש לו מבטא ערבי. לא יכול להגיד משהו מדויק שאמר, היה שלב אחרי שירינו בו, הוא גם התחיל ללכת אלינו ואמר "זה לא יעזור לך…" עדות הסייר.

על פי הנטען בתביעה, גם עדות הסייר מצביעה על כך שחטאו היחיד של הצעיר, היה הרושם הראשוני שחרץ את גורלו וכי קריאותיו המאיימות אירעו בכלל לאחר היריות. כלומר, אדם שמגיע לרכבת בבגדים מוזרים מהווה בעיה וסיכון בטחוני, המצדיקים שליפת נשק כלפיו וירי אל גופו.

לדברי עו"ד בירן, נהלי הפתיחה באש שהונהגו ב'רכבת ישראל' מפרטים חמישה כללים מצטברים, שרק אם כולם מתמלאים, הדבר מצדיק פתיחה באש. לדבריו, אף אחד מהתנאים לא התקיים במקרה זה.

התנאי הראשון הוא 'תנאי האמצעי' – כלומר הימצאות כלי נשק ברשותו של חשוד. במקרה זה לא נראה כל אמצעי נשק בחזקתו של הצעיר.

התנאי השני הוא 'תנאי היכולת', שעניינו הסכנה הנשקפת מהחשוד. האם הוא בעל יכולת להוות סיכון ביטחוני? לדברי עו"ד בירן, היות והצעיר היה מכוסה כולו בבוץ וידיו היו גלויות, תנאי היכולת לא מתמלא.

התנאי השלישי הוא 'תנאי הכוונה', כלומר האם ניתן לזהות כוונה לפגיעה בציבור מצד החשוד. לדברי עו"ד בירן, הצעיר, במקרה זה, לא הראה כל סימן שעלול היה להתפרש כאיום מצידו. התנאי הרביעי הוא 'סכנה ברורה ומיידית', כלומר האם נשקפת סכנת חיים ברורה ומיידית לפגיעה בציבור מצד החשוד. לדברי עו"ד בירן, במקרה זה, כאשר הסייר והמאבטח כיוונו את נשקיהם אל החשוד, הרי שלא נשקפה מצדו כל סכנה.

התנאי החמישי והאחרון, הוא 'תנאי האין אפשרות אחרת', כלומר, האם מוצו כל הדרכים והאופנים לעצור את החשוד, ואלה כשלו. לדברי עו"ד בירן, במקרה זה הירי בצעיר היווה דווקא מוצא ראשון ולא אחרון, ולראייה, לא נערך מצדם של הסייר והמאבטח, כל ניסיון להפעלת ירי משתק, ממכשיר הטייזר שנמצא ברשותם.

על פי התביעה, גרסת הסייר מסגירה את העובדה, כי הוא כלל לא עבר תדריך בטחוני הנדרש על פי הנהלים. הדבר מלמד, כך נטען, על היעדר פיקוח על המאבטחים, העסקת מאבטחים לא מיומנים ואי הקפדה על כללי הזהירות והבטיחות בתחנת הרכבת.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר יחזקאל טיטיון, מומחה בכירורגיה אורתופדית, שקבע, כי הצעיר אובחן כסובל משבר פתוח בירך ונזקק בשל כך לטיפולים ניתוחיים. בשל כך נגרמו לו נכויות זמניות וצמיתות.לתביעה צורפה גם חוות דעת נפשית, מטעם ד"ר לאוניד גורודצקי, מומחה לפסיכיאטריה, אשר העריך את נכותו הנפשית הצמיתה של הצעיר, כתוצאה מהאירוע, בשיעור של 40 אחוזים.

את התביעה לפיצויים, עד לגובה סמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים), הגיש עו"ד בירן, בשם הצעיר, נגד רכבת ישראל, נגד חברת האבטחה שהעסיקה את המאבטח והסייר ונגד 'נינוה חברה לביטוח' המבטחת את 'רכבת ישראל'. התביעה נדונה בימים אלה לבית המשפט השלום בהרצליה.