סיפורו של חוקר: התערבות

^{טל היה מאלה שדרשו תשומת לב מיוחדת בכל תקופת לימודיו משמע שהם היו הקדישו אנרגיה רבה לדאוג שישכיל או אפילו שרק יכין שיעורי בית. כשהתבגר הוא ידע לבחור חברים מפוקפקים. בתקופת שרותו הצבאי הסתכך בעבירות משמעת, דבר שהאריך את שרותו על תוספת "דפוק". לאחר הצבא הוא בחר במקצוע, שרק גרם להם למורת רוח נוספת. הם לא האמינו שלאחר כל ההשקעה בחינוך בו, הוא שם זאת בצד, כדי לעבוד בעבודה פשוטה.}

^{מה שכן ניתן לאמוד הוא את מצב רוחם המתדרדר. מאותו יום מאושר, בו אהובה החזיקה לראשונה את בנה, היא בעיקר חוותה כאב. אפשר לאמר שהם ניסו איתו הכל. הם התנגדו לו, ולאחר מכן שיתפו איתו פעולה זמן מה. תקופות הם ניסו לחסוך ממנו דברים, ובתקופות אחרות ניסו "לקנות" אותו, רק כדי שיתכוונן ליעד טוב. הם בלעו כל עיצה שהסביבה נתנה להם. התוצאה לא השתנתה. טל עשה תמיד את מה שבא לו, ובסופו של דבר הם תמיד נכנעו לו. לאחר כל כך הרבה נסיונות כושלים, הם הגיעו למצב של אפתיה. כבר לא היה איכפת להם מה יעשה. הוא כבר ממילא בחור בוגר, שעומד בזכות עצמו. הם בחרו לא להתערב יותר בחייו של טל, או לנסות להשפיע עליו.}

^{טל התחתן כעבור שנה ולהוריו צץ זיק של תקווה לגביו. הניצוץ נמוג לאחר חודשיים כשהודיע להם שהוא מתגרש. כעבור תקופת זמן נוספת הוא הכיר להם את המיועדת הבאה. אהובה ואריה מאד לא אהבו את החדשה. הם יכלו לחוש את הצרות שהיא תביא להם. הם לא יכלו להגיד לו מילה. קודם כל, כי נדרו נדר לא להתערב יותר בחייו, ושנית, הם ידעו ממילא שאין להם כל השפעה עליו.}

^{כעבור שנה הגיח לעולם נכד. שמחתם של אהובה ואריה היתה מהולה באותה אפתיה שהיתה להם קודם. החיים כבר לימדו אותם לא לצפות יותר ואכן, הם זכו לביקורים מועטים למדי בביתם ולחילופין הם קיבלו דחיות רבות בנסיונותיהם לבקר את בנם בביתו. לא עברה שנה נוספת וטל הודיע שהוא מתגרש. חודש לאחר שקיבל את הגט הוא ירד מהארץ.}

^{דווקא ככה ממרחק, אהובה ואריה קיבלו תשומת לב ראויה יותר. טל התקשר מדי פעם להתעניין בהם ולעדכן אותם במצבו. הוא אפילו הזמין אותם פעם אחת להתארח אצלו והם נענו לו. הצער היחידי בכל התקופה הזאת היה שהם לא יכלו לראות את הנכד. גרושתו של טל מנעה את האפשרות הזאת. טוב, הם חזו מראש את הצרה.}

^{כעבור שלוש שנים הגיעה תביעה ממנה. מכיוון שגרושתו של טל לא הצליחה לגבות את דמי המזונות של ממנו, החליטה לתבוע זאת מהוריו. זה ממש יכול ללמד שלא משנה כמה תחליט לא להתערב, החיים יערבו אותך בכל מקרה. בעצת עורך דינם, הם פנו למשרדי. מטרת החקירה היתה לבדוק את מקורות ההכנסה שלה והאם יש לה בן זוג חדש שחי איתה, כדי למתן את הוצאות המזונות.}

^{המשימה הראשונה היתה לאתר את כתובת מגוריה. טל לא היה בקשר איתה מזה שנים. יומיים של פעילות, ומספר טלפונים בכיסוי חשפו את מקום מגוריה. על דלת דירתה לא היה רשום דבר. השכנים בקושי הכירו אותה אולם בכל זאת השכן מתחתם ציין "גרים פה איזה זוג". זה כבר הצדיק ביצוע מעקב.}

^{למחרת זיהיתי אותה יוצאת בשעה מוקדמת. היא נכנסה לרכב רנו ישן אל מקום העבודה שלה, כפי שציינה בכתב תביעתה. היא אמורה לעבוד חצי משרה, ולכן חזרתי לשם כעבור שלוש שעות לראות לאן תמשיך משם. בשעה 12 היא אכן חזרה למכוניתה והמשיכה ליעד הבא. היא נכנסה לאולם אירועים ואני בעקבותיה. היא לא נראתה לבושה לקראת ארוע כלשהוא. כשנכנסה אל חדר הנושא את השלט "מכירות", הבנתי שמצאתי את תפקידה השני. חשבתי לעצמי כמה כבר נדוש הטריק הזה להצהיר על מקום עבודה אחד, ולעבוד עבודה נוספת במקום אחר. כעת, זה שילש את הכנסתה לפחות, מה שישפיע על תביעתה.}

^{בערב היא נסעה לכוון ביתה. בדרך היא נעצרה ליד חנות בגדים, ובחור יצא משם והמשיך איתה. לפני שהם עלו לדירה, הבחור התעכב במכולת השכונתית וסחב למעלה שתי שקיות. זה כנראה הגבר שהשכן דיבר עליו. הצצתי על מרפסת דירתה והבחנתי בבגדי גברים תלויים על חבל הכביסה. השילוב של מקום העבודה הנוסף, והמחייה עם בן זוג, תפחית משמעותית את גובה המזונות אלא שכעת עלתה שאלה חדשה: איפה הילד ? השכן דיבר על זוג בלבד, ולא הזכיר כלל ילד. אמו לא לקחה אותו בבוקר לגן. אין בגדי ילדים על חבל הכביסה…}

^{ניסיתי להתחקות אחריה ביום אחר ושוב לא היה זכר לנכד. התמקמתי לתצפית מול בית הוריה ביום המחרת. זאת הברירה היחידה ההגיונית. לקראת השנה שמונה בבוקר, ראיתי את הסבתא השניה נותנת יד לצעיר הקטן. היא ליוותה אותו לגן העירוני, שנמצא סמוך לכתובת מגוריה. אם חשבתי בהתחלה שאולי הסבתא רק עוזרת, הרי שכעת, שהמוסד החינוכי של הילד קרוב לכתובת הסבתא ומרוחק מכתובתה של האם. זה כבר מעיד על כך שמדובר בהסדר קבוע. לפני שהגשתי דו"ח פעילות ערכתי עוד מספר בדיקות. הסתבר שהסבתא מטפלת בו במהלך השבוע, ותפקיד האם נותר לסופי שבוע בלבד.}

^{העברתי את ממצאי הלאה. לא היה צורך בכלל לחכות למועד המשפט. עורך דינם של אהובה ואריה דאגו להעביר את המסר הלאה לצד השני. לא רק העובדה שבסיס התביעה שיקרי, אלא כעת גם הידיעה שהאם גם לא מטפלת בפועל בילד. כנראה שאין גבול לחוצפה.}

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של משרד "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הדמויות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.