פעם לוחם- תמיד לוחם!

(מאיה פיטרו)

רון, בן 46, מקיבוץ ראש צורים, נשוי ואבא לחמישה ילדים, שירת כלוחם בחטיבת גולני בשירותו הסדיר, ועבד במשך עשרות שנים כמנהל רישוי עסקים ברשות מקומית. במסגרת תפקידו היה לגורם האחראי על בחינת בקשות לרישוי עסקים במגוון תחומים, החל מתיירות ואירוח, מסעדנות, דוכני מזון, ועד למוסכים, חניונים פרטיים, מתחמי דיור מוגן וענפים נוספים.

צילום: יח

כחודשיים בלבד לפני פרוץ המלחמה, בחר אביב רון לצאת לדרך עצמאית, להעמיד את מיטב שנות הניסיון שצבר, הידע וההיכרות עם הרשויות ודרישותיהן, לטובת בעלי העסקים והחברות, היזמים והעסקים המתהווים. כבר בימיו הראשונים כעצמאי, זכה לאמון הלקוחות, ובזכות המקצועיות והמוניטין שמו הלך לפניו, וגם סיפורי ההצלחה עליהם היה חתום.

"קבלת רישיון עסק זה לא רק עניין בירוקרטי" הוא מסביר "הרישיון ניתן תחת תבחינים קפדניים, שנועדו לוודא שהעסק עומד בתקני בטיחות, איכות סביבה ותברואה, דרישות הג"א ושירותי הכבאות בתחום בטיחות אש, מתן שירות בהתאם לדרישות החוק במגוון נושאים. הסדרה של רישיון העסק באופן מקצועי, מגנה על בעל העסק מפני סיכונים פיננסיים: קנסות, דו"חות, צווי סגירה, תביעות נזיקין. הידע והמקצועיות שאני מביא מסייעים גם בייעול וקידום מהיר של הליך הרישוי, וגם בהתאמת הבקשה לסוג העסק ולשירותים שלו בראייה רחבה גם של העתיד, מה שמאפשר לו התרחבות, מתן שירותים למוסדות, התמודדות במכרזים וצמיחה כלכלית".

לא קראו לי לדגל- פשוט התייצבתי

כמו כולנו, רון התעורר בשבת השחורה לכאוס מוחלט, לזרימה הבלתי פוסקת של סיפורי הזוועה, ולמרות שסיים זה מכבר את חובתו והיה פטור משירות מילואים, בחר לעזוב את משפחתו ואת העסק המתהווה, להתייצב ביחידה, להתנדב לשירות ולתרום כמיטב יכולתו. הוא שובץ מחדש בחטיבת עציוני כאחראי על מחסן טקסטיל ולוגיסטיקה, והיה אמון על ההיבט הלוגיסטי המורכב הכרוך בניהול ואספקת ציוד נדרש למאות אלפי הלוחמים והמשרתים, בתנאי לחץ ותחת המלחמה.

ערכי השירות, הראייה המרחבית והיכולת לייצר פתרונות ולהתמודד עם אתגרים שהפכו את אביב רון ליועץ רישוי עסקים מצוין, באו לידי ביטוי גם בשירות המילואים המתמשך, ותרומתו של רון הפכה לנחוצה ואף הכרחית.

גם לאחר מספר חודשי שירות מילואים, ולמרות הקושי האישי שהלך ותורגם לקושי כלכלי, הבחירה של אביב רון הייתה להוסיף ולשרת את המדינה, ככל שיזדקקו לו, ומבלי להיכנס לשיקולים פוליטיים ולפנקסנות. את הלקוחות הפוטנציאליים הפנה לקולגות, ובאופן טבעי היקף הפניות דעך כמעט לחלוטין.

"אני לא מוכר מוצרי מדף ולא יכול לקיים את העסק באמצעות עובדים" הוא מסביר "הבית של רישוי עסקים" עוסק במתן של מעטפת שירותים לכל מה שעסק טעון רישוי צריך כדי לקבל רישיון, כשהעסק שלי הוא אני. הידע שצברתי, יכולת הניתוח וההבנה שלי, הקשרים החזקים שיש לי מול הרשויות המקומיות והמוסדות. הידע הזה אינו סטטי, הוא חי ונושם. אני הנדסאי בניין בהכשרתי, עברתי מספר קורסים והכשרות בתחום רישוי עסקים, לרבות קורס מנהלי רישוי מתקדם, אני גם מקפיד על עדכנות מקצועית, משתתף בכנסים ועוקב מקרוב אחרי תקנות, חקיקה ואתגרים מהשטח. כשבעל עסק פונה אלי, לפני הקמת עסק, או בעקבות צו סגירה שקיבל לעסק קיים, יש משמעות למקצועיות ולעולות שאני מביא, אבל גם לזמן. אם אין לי את היכולת לבצע את הבדיקות והטיפול בטווח זמן מידי, אפנה את הלקוח לגורם אחר שיוכל לעזור לו. כל יום ללא הסדרת הרישיון עשוי להיות הפסד של כסף".

צילום: יח

כשעליתי על מדים והתייצבתי לא חשבתי על זה בכלל. חשבתי על המדינה ועל מה שאנחנו עוברים פה, זה רגע שחייבים לראות מעבר לעצמנו. לא מעניין אותי פוליטיקה, מעניין אותי להשאיר לילדים שלי מדינה טובה לחיות בה בביטחון.

אבל במבחן המציאות צריך להאכיל את הילדים ולפרנס עכשיו, לא בעתיד. אפשר לעשות את זה מהתנדבות?

תודה לאל, לא חסר לילדים שלי כלום. אשתי עובדת כסגנית מנהלת ומורה בתיכון בירושלים (וגם מוצאת את הזמן להתנדב במד"א כחובשת וכנהגת אמבולנס).

חשוב לי לציין שאני מתנדב במילואים בשל העובדה שאני בגיל הפטור, אבל כן מקבל תשלום על ימי המילואים, כפיצוי לאובדן ההכנסה, שכן מתחילת המלחמה ועד עכשיו העסק היה סגור וללא הכנסות כלל. מתחילת המלחמה שירתתי כ-270 ימים, ולמעשה אני עדיין משרת, אבל כרגע בהיקף מצומצם יותר, כיומיים בשבוע. גם כי הצורך ירד, וגם כי חשוב לי לחזור לתת שירות ולעזור לבעלי עסקים, ולהרים מחדש את מה שהקמתי.

כרגע אני עוסק בבנייה מחדש של המוניטין והחזרת הלקוחות. המדינה יודעת לפצות פיצוי ישיר על ידי עבודה, אבל לא יודעת להעריך ולפצות על מוניטין שנשחק, פרויקטים עתידיים, לקוחות שיכלו להפוך ללקוחות חוזרים וממליצים. גם המלחמה המתמשכת באופן טבעי עדיין משפיעה על השוק, אנשים זהירים יותר, מתמקדים בהישרדות כלכלית, ופחות משקיעים בעסקים חדשים ובהליכי רישוי, מה שגם פוגע בהכנסות שלי. אבל לא סתם אומרים עלינו שאנחנו עם של גיבורי על, הישראלים יודעים להתאושש ולקום. באזורי השירות שלי: ירושלים, המרכז והשפלה והדרום יש המון עסקים קיימים. חלקם מתנהלים עם רישיונות זמניים וצריכים לחדש כל תקופה, חלקם מתמודדים עם החמרה בדרישות הרישוי ובעיות בחידוש, כל מי ששומע עלי ופונה מקבל פתרון.

לאחרונה סייעתי לבית ספר שדה, אשר פעל תחת רישיון מוגבל, כל שנה דרשו מהם לעמוד בתקנות חדשות, ותנאי הרישיון הזמני שברשותם כללו מגבלות שמנעו מהם מתן שירו לגורמים דוגמת צה"ל ומשרד הביטחון. בתהליך הרישוי הסברתי להם מה ניתן לעשות כדי להרחיב את תנאי הרישיון, וליוויתי אותם ביישום ובהטמעה. אחרי שהסדרנו את הרישיון הקבוע הם פנו אלי, והודו לי שהודות להסדרה הזאת, הם בתפוסה מלאה ומארחים כעת גם קבוצות חיילים, טיולים של משרד החינוך, תנועות נוער ומכינות, מה שלפני כן לא התאפשר. אבל ההישג האמיתי מבחינתי היה כמה שבועות אחר כך, שבגלל השתובבות של בני נוער פרצה שריפה במקום, ובזכות מערכת הכיבוי שהתקנו לצרכי הרישוי, השתלטו על האירוע במהירות וללא נפגעים. מסתבר שמה שאנשים רואים כבירוקרטיה, יכול להציל חיים.   

יש לך יתרון תחרותי כמשרת מילואים?

הישראלים אוהבים לפרגן ולהחזיר, אבל המצב במשק עדיין קשה, הרבה עסקים במשבר והרבה יזמים יושבים על הגדר. השירות שלי מיועד לקהל מאוד מסוים, לעסקים טעוני רישוי. לא לכלל הציבור. ההתעוררות איטית אבל קיימת. והאמת שאני גם לא משתף ולא מבקש יתרון כי שירתתי במילואים. מי שנעזר בי יודע שהיתרונות שלי הם במקצועיות ובשירות, וזה מה שחשוב.

לפרטים נוספים ולשירות מקצועי: אביב רון

** פרסום ממומן