מצא את מקומו
שחקן בית צבי אמיר אהרוני מעיד על עצמו שהתקשה בלימודים בתיכון וגם מבחינה חברתית היה בשוליים. די במקרה הוא גילה את כישרונו במקום מפחיד עבור רוב האנשים - הבמה
- מערכת האתר
- כ"ב אדר התשפ"ה

"הייתי ילד שהתפתח מאוד מאוחר, תמיד הכי קטן, הכי רזה, אף בחורה לא שמה עליו ותמיד הייתי מהלא מקובלים" מספר על עצמו אמיר אהרוני (24, רמת גן. במקור מתל מונד) - מהשחקנים הבולטים בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. הילד שהתקשה בלימודים וגם מבחינה חברתית לא הלך לו, חיפש מפלט מהשעמום והבדידות שאפפו אותו. למזלו, אחותו הגדולה התקבלה למגמת תיאטרון וכשצפה בה על הבמה קיבל הארה. ההחלטה ללמוד משחק קיבלה חיזוק משמעותי מקרוב משפחתו השחקן יואב לוי ("פולישוק","שבאבניקים") בוגר בית צבי.
ספר על החוויה הראשונה שלך על הבמה?
כשהייתי בכיתה יב' שיחקתי תפקיד ראשי בהצגה "המאהבת של מר עכבר". אני זוכר שכל כך נהניתי להיות פעם ראשונה מול קהל גדול ועוד להיות בתחתונים על הבמה. זה היה ממש ניצחון על החוסר ביטחון שלי.
איך התגברת על דימוי גוף שלילי?
כשצפיתי בעצמי בסרטון מאחת ההפקות שהשתתפתי בהן בתיכון הייתי לבוש בבגד יווני כשהכתף חשופה ופשוט הזדעזעתי ממה שראיתי. שנאתי להסתכל על עצמי. באותו רגע החלטתי שאני עושה שינוי משמעותי. התחלתי להתאמן כמו מטורף, לבנות את הגוף. לאט לאט התחלתי להתפתח ולהתחזק. פתאום בנות שמו לב אליי מה שמעולם לא קרה לפני כן וקיבלתי ביטחון עצמי שעזר לי מאוד בתיאטרון. השינוי והמאמץ שהשקעתי גרמו לי לקבל ולאהוב את עצמי.
החודש יעלה בבית צבי המחזה "כל נדרי" שכתב יהושע סובול המציג סיפורם של צעירים וצעירות חרדים החוצים את הגבול לעבור העולם החילוני. אמיר לוהק לתפקיד הראשי ויגלם את דמותו של נחמן – בחור ישיבה חרדי שחי חיים כפולים שגובים ממנו מחיר כבד ופחד מנידוי מהקהילה שבה הוא חי.
כשהתכוננת לתפקיד מצאת נקודות דמיון בינך לבין נחמן?
גדלתי בבית מסורתי ויש לי משפחה דתית. הייתי מניח תפילין באופן קבוע. ולאחר בר המצווה אני ואבא היינו כל שישי הולכים לבית הכנסת. בכללי הייתי הרבה יותר מחובר לצד הזה בי וזה באמת היה הרגל מסוים. עם הזמן, עלו בי שאלות שקשורות באמונה ואורח חיים מסורתי. התחלתי להרגיש לפעמים שזה לא מה שאני רוצה באמת. היום אני חילוני לחלוטין. זה מתקשר לי לנחמן כי הוא גם בשלב בחיים שיש לו שאלות בלי תשובות. והמחשבות האלה יכולות מאוד להשפיע, לתת תחושה של אי שייכות ותסכול של להיות חלק ממשהו שאני לא מרגיש חלק ממנו.
- איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש/עשר שנים?
מקווה מאוד להמשיך לעבוד בתיאטרון, לעשות תפקידים וכמובן לשלב בזה את כל הדברים שאני אוהב, אם זה הריקוד והמוזיקה שאני עושה. זה הדברים שעושים לי הכי הרבה אושר.
המחזה "כל נדרי" מספר על קורותיה של חבורת צעירים חרדית הטועמת מן הפרי האסור במסע גילוי עצמי. סיפורם של שני בחורי ישיבה, חברים, הנשואים לבנות זוג שאינן מודעות לעובדה כי בלילות יוצאים בעליהן לעיר הגדולה באמתלה כי הם הולכים ללמוד גמרא בישיבה. בעולם האחר הם פושטים צורה והופכים לשני גברים חילוניים, אורחים מוכרים בברים ומועדונים. השניים נחשפים למערכות יחסים עם נשים וגברים חילוניים. החיים הכפולים הללו גובים מחיר של חיבוטי נפש, פחד מנידוי וחרם, אובדן התמיכה הרחבה של הקהילה הסגורה וייסורי נפש קשים.
המחזה ייעלה בין התאריכים ה -20.3-5.4.25 באולם גרי בילו, בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, רמת גן. ניתן להזמין כרטיסים באתר