פרשת שמות: לידתו של מנהיג

  ספר שמות מתחיל בעם ישראל שנמצא בשעבוד מצרים תחת עבודה קשה ועול כבד. בכל יום, עם ישראל היו מקווים ומצפים לביאתו של הרועה הנאמן, שיוציא אותם ממצרים ויביא אותם אל ארץ האבות. ואכן, המנהיג המדובר נולד לעמרם ויוכבד משבט לוי, שהם בעצמם היו המנהיגים של עם ישראל באותה תקופה. אך כידוע, בסופו של דבר, המנהיג נאלץ לעבור לגור בבית פרעה ולחיות כמצרי, כלומר האדם שאמור להושיע את ישראל מיד מצרים, יצטרך לגדול בביתו של האויב הגדול ביותר של עמו. חלפו להם השנים, והמנהיג עצמו גדל והפך לנער צעיר. באחד הימים, המנהיג היה נוכח למראה קשה: "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו" (שמות ב' י"א). המנהיג מוכרח ונדרש לעזור לאיש העברי, היות והוא קשור אליו בכך ששניהם שייכים לאותו העם. ביום למחרת, המנהיג נתקל במקרה קשה עוד יותר: "וירא שני אנשים עברים ניצים" (שם י"ג). בשונה מהמקרה הקודם, הפעם מדובר בריב בין שני אנשים מהעם שלו, כאשר גם כאן הוא נחלץ לעזרת "החלש" ושואל את הרשע: "למה תכה רעך" (שם). בעקבות השמועה על הריגת המצרי, המנהיג נאלץ לברוח ממצרים למדין. כאשר הוא הגיע לבאר, הוא ראה רועים מדינים שמגרשים משם את בנות יתרו. למרות שהמנהיג בכלל לא היה שייך לארץ הזו, והוא לא חלק מהעם המדייני - בכל זאת, הוא נחלץ בכל כוחו לעזרת בנות יתרו: "ויושען וישק את צאנם" (שם י"ז), מתוך אכפתיות ודאגה לאחר. כל אותן תכונות של המושיע בתוך שלושת המקרים האלו, מהווים תכונות של מנהיג אמיתי: עזרה לזולת, דאגה לחלש ורדיפת צדק. לפי דברי חז"ל במדרש (ויקרא רבה א' ג'), במהלך חייו של אותו מנהיג ניתנו לו עשרה שמות. אבל מתוך רשימת השמות, הקב"ה מחליט ששמו של המנהיג יהיה דווקא השם שנתנה לו בתיה בת פרעה, משום שאותו שם מסמל את לידתו וצמיחתו של המנהיג דווקא מתוך ביתו של פרעה הרשע. אותן תכונות שביארנו הן חלק בלתי נפרד מחייו של מנהיג אמיתי, תכונות שהובילו את משה רבנו ע"ה להושיע את בני ישראל מיד מצרים. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.