מספר תורמי הכליה הגדול ביותר שהתכנסו לתמונה משותפת אחת

אסנת שייבץ, בת 50, בזוגיות פרק ב' ומאורסת, היא אמא לחמישה ילדים וסבתא לארבעה נכדים. במקצועה היא מנהלת את פניות הציבור בעיריית פ"ת, היא ילידת העיר רמת גן והתגוררה בה כמעט כל חייה. היא מחוברת מאד לעיר, גם משפחתה המורחבת מתגוררת בה.

על תהליך תרומת הכליה שלה שלא היה חף ממהמורות, היא מספרת: "ממקום מאד אישי שלי- תמיד חיפשתי לעשות טוב. אני תורמת דם שנים, תרמתי שיער שלוש פעמים. נתקלתי בפרסום בפייסבוק של משפחה בה האבא זקוק לכליה והחלטתי לנסות. התחלתי את תהליך הבדיקות, בעקבות חוסר התאמה לא נמצאתי מתאימה לו ספציפית אבל החלטתי להמשיך בתהליך. באחת הבדיקות אמרו לי שכנראה לא אוכל לתרום עקב עניין בריאותי זניח יחסית- הרגשתי מפח נפש ענק, מאד רציתי לתרום והחלטתי לא לוותר. בינתיים פרצה המלחמה והתהליך התארך עד שקיבלתי את האישור הסופי והתרגשתי מאד".

מה חיזק אותך במהלך הדרך הארוכה שעברת? לא היו חששות?

"בוודאי שהיו, זה טבעי. בהקשר הזה יש לי סיפור מיוחד לשתף: קצת לקראת סוף התהליך הכרתי את בן זוגי לו אני מאורסת כיום. הוא ליווה אותי בתהליך הבדיקות והרגיע אותי מאד. הוא ידע למה הוא מרגיע אותי: הוא עצמו תרם כליה בארה"ב, לפני יותר מעשור, כשהנושא עוד לא היה מוכר בארץ כמעט. הוא אמר לי משפט חשוב שליווה אותי במהלך הדרך: "אם לתורמי כליה הייתה עוד כליה לתרום כנראה היו תורמים גם אותה". זה חיזק אותי ונתן לי משמעות גדולה לתהליך".

את ניתוח התרומה עברה אסנת ב-20.2.24 בביה"ח בלינסון: "הניתוח עבר בהצלחה. הכליה שלי הושתלה בגופה של אמא צעירה מאזור הדרום, שהייתה ארבע שנים בטיפולי דיאליזה. במפגש איתה לפני הניתוח היה משהו מרגש ברמה שקשה להסביר, אני עם צמרמורות עד עכשיו כשאני מספרת על זה. אני מתעדכנת על היותה אם ורעיה מתפקדת ומרגישה שהחיות חזרה אליה ואני שמחה בזה מאד. אם הייתי צריכה לסכם את התהליך כולו במשפט אחד- "זה נהנה וזה לא חסר". אני מקווה שיותר אנשים יפתחו את הראש לתרומת כליה כי זו הצלת חיים ממשית במחיר של כאב זמני בלבד וחזרה מלאה לשגרה".

תורמת טריה מהעיר גבעתיים היא רינה בן דיין, בת 66, שתרמה לפני שנה וחצי כליה לבעלה. רינה, אמא לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים, נולדה ביפו ומתגוררת בשכונת בורוכוב בגבעתיים כשלושים שנה. לה ולבעלה יש חנות שטיחים ופרקטים ביפו והם מתפעלים אותה יחדיו.

על הטלטלה שעברו כמשפחה, מספרת רינה: "במשך שנים דוד בעלי היה מטופל אצל נפרולוג מאחר וסבל מסכרת ולחץ דם גבוה. עם השנים זה החמיר והרופא הכין אותנו לעובדה שכנראה שלא יהיה מנוס מטיפולי דיאליזה או השתלת כליה. בעלי היה די המום ואני התחלתי לחשוב עם עצמי ולהבין איך עושים את זה. ככל שקראתי יותר על הנושא החלטתי שזה משהו שאני יכולה לעמוד בו. לפני שנתיים וקצת הוא התחיל דיאליזה, ובמקביל עברתי אני את תהליך הבדיקות עבור התרומה. חשוב להגיד שגם הילדים הציעו את עצמם כתורמים, אבל אני החלטתי שאני זו שתורמת ומכל הלב. לא שיתפתי יותר מדי אנשים מסביב כדי שלא יהיו רעשי רקע. הילדים וחברים קרובים ידעו".

ואז מגיע יום הניתוח, בעצם שניכם נכנסים יחד. ספרי על התחושות ביום הזה.

"הניתוח התקיים ב-21.4.25 בביה"ח שיבא. זה היה יום מרגש מאד. הילדים הגיעו וגם אחותי, הם היו צמודים אלינו עד הכניסה לחדר הניתוח ואז התפצלו- חלק ליוו את דוד בעלי וחלק אותי. הניתוח שלי עבר בסדר, לבעלי קצת יותר מורכב- הניתוח התארך, הוא היה מאושפז כחודש ונאבקו על הצלחת הניתוח. הייתה שנה קשוחה והכליה נקלטה היטב. כמובן שאנחנו עדיין בבדיקות ומעקבים".

רינה בר דיין עם בעלה דוד צילום: צילום פרטי

עברה שנה. את מרגישה שהחיים שלך השתנו מאז?

"בוודאי שהחיים שלנו השתנו: לפני התרומה הלכנו שלוש ארבע פעמים בשבוע לדיאליזה, זה היה קשוח מאד עבורו ועבור כל המשפחה. ליוויתי אותו כל התקופה. כיום החיים שלי רגילים לגמרי, התחלתי לשתות יותר מים, אני לא מוגבלת בכלום, עושה הכל. גם הזוגיות שלנו רק הרוויחה מזה: אנחנו נשואים 46 שנים והזוגיות טובה מתמיד, כל בוקר הוא מברך אותי על זה. זכינו".

תורמת הכליה נוספת מגבעתיים היא ענת קורנהויזר, שתרמה כליה לפני שנתיים לאישה שלא הכירה. לפני כשנה הצטרפה ענת לצוות עמותת "מתנת חיים" למחלקת הדוברות, ומתוקף תפקידה חשוב לה להוסיף: "לא צריך להיות גיבור/ת על כדי לתרום כליה. יצא לי לשוחח עם לא מעט תורמי ותורמות כליה והמסקנה שלי היא אחת: אם יש לך רצון לעשות טוב בעולם ואם יש לך מבנה אישיותי שכולל חוסן אישי, אופטימיות או אמונה- זו התחלה טובה. אני לא חושבת שכולם יכולים או צריכים לתרום כליה. כן חשוב לי להעביר מסר שאם זה כן משהו שאת או אתה מרגישים שאתם רוצים ומסוגלים לעשות- שווה לבדוק את זה".

רוצים לראות האם גם אתם ואתן יכולים להיות מועמדים לתרומת כליה ולהצלת חיים? מבדק התאמה של 30 שניות בלינק הבא: https://bit.ly/MC_GALGEF