פרשת ויחי - חלום שמתגשם

במשך שנים רבות, עם ישראל חי בארצו בשלום ובאחדות, אך לצערנו הרב, היו לא מעט פעמים בהם התחוללו מלחמות אחים בין השבטים. בסופו של דבר, שבטי ישראל יצאו לגלות, ובתחילת ימי בית המקדש השני, בשיבת ציון, רק שלושה שבטים בלבד הצליחו לחזור לארץ ישראל: יהודה בנימין ולוי. כל שאר עשרת השבטים נעלמו ללא כל קצה חוט לגלות היכן הם נמצאים. ישנו דיון במשנה האם עשרת השבטים יחזרו בעתיד: עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנאמר: "וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה", מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים, דברי ר' עקיבא. ר' אליעזר אומר: "כיום הזה", מה יום מאפיל ומאיר אף עשרת השבטים שאפילה להן כך עתידה להאיר להם (משנה סנהדרין י' ג'). הדעה הראשונה קשה ומזעזעת מאוד. האם באמת ייתכן לומר שבסופו של דבר עם ישראל יהיה מורכב משלושה שבטים בלבד לנצח נצחים? המהר"ל מפראג מבאר את הדברים, וכותב כך: "אין לומר שיהיה חסר שבט מישראל" (נצח ישראל פרק ל"ד). כלומר, אין הכוונה לשאול האם בעתיד יהיו שניים-עשר או שלושה שבטים, אלא המחלוקת היא האם השבטים שנותרו בגלות שמרו על התורה והמצוות, או שחס ושלום הם התבוללו לחלוטין ואבדו בין הגויים. לפי דעתי, אפשר לענות על שאלה זו בעזרת התבוננות על המאורעות שהתרחשו ממש בשנים האחרונות. מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום, החל תהליך של קיבוץ גלויות של אנשים ומשפחות מזרע ישראל מכל רחבי העולם. המוכרים יותר מתוכם הם קהילת 'ביתא ישראל' של בני העדה האתיופית המיוחסים לשבט דן, וקהילת 'בני המנשה' המיוחסים לשבט מנשה. הדבר המרגש ביותר הוא שאותן קהילות הצליחו לשמור על התורה והמצוות, ואפילו על התורה שבעל פה (כמובן את מה שהיה רלוונטי לפני חורבן המקדש הראשון). אם כן, ללא ספק ניתן לראות שאנחנו בדרך להגשמת חלום לאומי מזה אלפיים שנה, חלום שבו שניים-עשר שבטים חיים בארץ ישראל בעידן של שלום והרמוניה. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.