לחץ מיותר

"אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים" אמר יואב בקשיחות ובקול רועם,  "מצידי תחזרי לחורבה שהגעת ממנה". זה לא אופייני לו לדבר ככה בכלל, ובטח לבטח אל אשתו. הפעם הוא פשוט איבד את זה, והיה חייב להגיד משהו. זה מה שיצא. חני הסתגרה בחדר השינה, והוא העביר את הלילה על הספה. יואב וחני לא רבים הרבה, כך שיואב לא באמת מתורגל איך הוא אמור להתנהג במצבים כאלה. הוא האמין שהוא יחזור בערב, והם יחזרו לדבר כרגיל אבל זה לא קרה. זה גם לא ישנה את מה שהוביל אותו לאותו ריב. חני מתנהגת מוזר בשבועות האחרונים, ובעיקר מרוחקת ממנו. כשהוא בסלון, היא בחדר שינה. כל הזמן בטלפון. כשהוא מגיע אליה, היא ניגשת למטבח או לילדים. נמנעת מתקשורת. אפילו נמנעת מהצלבת מבטים. כשניסה לשוחח איתה על זה, היא אמרה משפטים מבולבלים. "קשה לי" ניסתה להסביר "אני מבולבלת. מפחדת. מרגישה אבודה". כמה שיואב ניסה להבין, הוא לא מצליח להבין את כוונתה, עד שזה הוביל לפיצוץ והיא נבהלה. שלושה ימים של חוסר תקשורת, והוא קיבל את הבשורה. חני פתחה בהליכים. יואב נדהם איך דברים יכולים התדרדר ככה במהירות, אבל כבר באותו יום יזם פגישת יעוץ אצל עורכת דין. "גש דחוף לחוקר" אמרה לו בין היתר "דברים כאלה לא קורים סתם". באותו ערב כבר ישבתי יחד עם יואב בבית קפה לעבור על הדברים. יואב לא האמין שיש מישהו אחר בחייה של חני, אבל מצד שני, הוא לא יכול היה להתעלם מדבריה המוחלטים של עורכת הדין שלו אשר התבססה על ההתנהגות של חני בבית.    ביטחון כלכלי חמישה ימים שלמים התחקיתי אחריה. יואב לא רצה לקחת סיכון, ושמרתי עליה גם כשהייתה בעבודה, מתוך חשש שהיא עשויה לעזוב כל רגע תוך כדי. העבודה שלה לא באמת מגבילה את התנועות שלה, במידה והיא רוצה לצאת. רק בשעות הערב, כשהוא היה איתה בבית ועם הילדים, עזבנו אותה. אז כבר לא היה חשש שהיא תקום לפתע ככה סתם ותצא מהבית. בכל אופן, חמישה ימים וכלום. אין כל סממן מחשיד או התנהגות לא ברורה. חני עושה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות. במקביל, הם חזרו לדבר, וטוב שכך. רק כשאני מכיר היטב את הלקוח ואת המקרה שלו, קל לי לראות איך הדברים הגיעו לידי כך. לא בכדי אומרים שאורח לרגע רואה כל פגע. אצל יואב זה היה ברור. "אתה הטיפוס המנהל. הבוס. זה שקובע מה יהיה" התחלתי להסביר וזה בהחלט היה סביר בעיניו, ביחוד לנוכח התפקיד הניהולי שהוא מחזיק בו. "הבעיה שאתה מביא את העבודה הביתה. אתה מנסה לנהל גם אותה". שוחחנו על זה ארוכות והוא בסוף השיחה נטה להסכים. "לכן, כשתדברו, פשוט תלמד להקשיב. לשאול שאלות. לא להגיד, לא להסביר ובטח לא לקבוע. עד שתבין מה הבעיה באמת" אמרתי את זה כיוון שהבעיה כרגע היא לא נוכחות של גבר אחר. אחרי מספר ימים זה התבהר. חני פשוט מפחדת. יואב הצליח מאד בשנים האחרונות, ואכן דאג לפרנסה טובה, מעולה. יחד עם זאת, הוא עשה מספר מהלכים עסקיים שהובילו לצבירת רכוש. זה נשמע מעולה, אבל את חני זה הפחיד מסיבה כלשהי  בטירוף. זה לא קשור ליואב, ולא קשור לזוגיות שלהם. זה קשור למערכת החששות, התהיות והפחדים שיש לה באופן אישי, וכשזה מתפרץ היא פועלת, ולא תמיד באופן רציונאלי. "זה לדעתי מה שהוביל אותה לפתוח את התיק נגדך. היא לא באמת רוצה להתגרש. היא רוצה בטחון כלכלי" סיכמתי. "זה בדיוק גם מה שהיא אמרה ולא האמנתי" אישר יואב.   שותפה פעילה אם בזה זה היה מסתכם, ליואב לא הייתה כל בעיה עם זה. מבחינתו, וגם מבחינתה, אפשר לעשות הסכם רכוש או ממון או כל הסכם משפטי אחר ולהתקדם הלאה. התפיסה שלו הייתה מאד פשוטה והגיונית. כל מה שהם צברו, במילא של שניהם. זה מה שהיה קורה במילא אם הם היו נפרדים, אבל מה הבעיה לחתום על משהו שכבר במילא קיים?! אבל זה לא הסתכם בזה. חני, על מנת להבטיח את הקיים, רצתה להיות שותפה פעילה. היא רצתה שמהיום והלאה הוא יתייעץ איתה בכל נושא כספי. העובדה שהיא יכולה להחליט משהו, יקטין את החשש. היא לא פחדה כאשר לא היה להם כלום, אבל היא מבועתת קשות כאשר יש להם הרבה. נשמע הזוי?! עד כמה שכן, זה מאד נפוץ. אצל חני זה פשוט קיצוני יותר. "אני לא אעמוד בזה" ראיתי את יואב שבור יותר מאשר ראיתי אותו בהתחלה כשחשד בבגידה. "זה כמו לקצץ לי את הידיים והרגליים. נראה לך שאנהל עסק בהתחשב להחלטות של חני?! זה לא שאני לא מעריך אותה או את דעתה, אבל מה לעשות?! אשת עסקים היא לא". אין ספק שיואב אהב אותה מאד אבל חרה לו שהיא מנסה להגביל אותו. לא בגלל שהיא לא סומכת עליו, אלא כי היא מבועתת. "אני יכול להגיד לך מה אני הייתי עושה?" חששתי לייעץ אז מצאתי דרך עקיפה "תציע לה הסכם ממון, שגם מפריד את העתיד הכלכלי שלכם". יואב לא הבין את כוונתי. לוקחים את הרכוש ומחלקים אותו. בנוסף, מאותו רגע כל רכוש שייצבר הוא כבר לא משותף. זה אומר, שאם יואב יכשל בעסקיו, הוא נופל לבד, ואם הוא יצליח, הרכוש יישאר שלו או לשיקול דעתו. "זה יספק לה בטחון כלכלי על הקיים, ובנוסף, לא יסכן את העתיד שלה ושל הילדים, ואתה יכול להמשיך ולהתפתח, לטוב ולרע. סביר שלטוב" חייכתי לאור הצלחותיו עד כה. "תשמע, זה בהחלט יצירתי. זרקת אחלה רעיון" ראיתי בדמיוני את גלגלי מוחו מריצים את המהלך. יאללה, שיהיה בהצלחה.   הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.