מי ליאור בשיריה מוכיחה אסתי בר כיצד היא מנצחת את החיים, בדחף הכתיבה היצירתית שלה. באמצעות השירים היא נוהה אל האיזון העדין הנדרש מאהבת החיים והיא שומרת עליו מכל משמר. בשיר הפותח המוקדש לשני בניה רן ומתן ברנפלד, היא "מציירת" בשפה מטאפורית את אהבתה להם: "סבתא סרגה לכם בני, כל יום סודר חדש. פרמה סודר קטן וישן, וסרגה סודר חדש. תמיד הם היו פסים פסים בצבעים שונים ושמחים. ורק אני ידעתי מאיזה סודר הצבע האדום, או חוטי הצמר הכחול, אותו אהבתי ביותר. אני סורגת לכם רן ומתן, שירים באותיות מגוונות, פסים פסים של מילים מחוברות לשורות המדברות את אהבתי אליכם". שירי הספר" לרקוד את החיים", הם מחולות קסומים של אהבה, תשוקה, געגועי ילדות, ובדידות התגברות על מכאובי הגוף והנפש. בריתמוס דינמי מטאפורי המאפיין את שפתה המיוחדת, חושפת המשוררת את כל אלו. המחול מלבד היותו אקט פיזי הנו אמצעי של שמחה ושירה מלא רגשות הנעטפות במילים בעלות משמעות עמוקה וחודרת: "אני רוקדת" רוקדת למילים שלא נאמרו, מתביישת בתנועה, באותיות סגורות של מ"ם או ס"מך, ראשי נכלם ונטוי מטה, במלים עם שווא נח נחבאות. אסתי בר ילידת הארץ תושבת ראשל"צ, אם לשניים וסבתא לשלושה נכדים, גילי עומר ונעמה. בעלת תאר ראשון במדעי החברה, בעבר מורה לחינוך גופני, מורה לאנגלית ולמחשבים מטעם משרד החינוך, ומעצבת גרפית. כיום גמלאית משרד החינוך. 