סונסינו ילידת פולין, לודג', עלתה לארץ בשנת 1957 וב-1961 עברה משפחתה לעיר בת ים, בה נישאה וגידלה את ילדיה. סונסינו שמציירת מילדות מספרת ש"לאימי הייתה חברה ציירת שכל חייה היו ציור, והיא זו שהניעה אותי לצייר".
לפני כ- 10 שנים, נסעה לטיול שורשים בפולין, וביקרה בבית ילדותה. נסיעה זו, הציתה בה את ההחלטה לתאר באמצעות ציור, את סיפור חייה. חלק גדול מהסיפור מתחיל ב-1961 בעיר בת ים, עיר קסומה השוכנת דרומית ליפו, חופי ים מוקסמים, חולות מוזהבים, גבעות הדיונות שמהם ניתן לראות את נוף הים כמעט מכול מקום, וכל השאר מדומיין על ידי אלו שלא חוו.
סונסינו מספרת בתערוכה סיפור מנקודת מבטה האישית, חווית ילדותה, רגעים, נופים ומבנים שכבר לא נראה היום, העיר השתנתה, והיא כבר לא אותו הדבר. במקרה הזה, הפתגם "תמונה שווה אלף מילים" הוא פתגם מדויק ונכון לסיטואציה. בסגנון ה"ציור הנאיבי", מתארת סונסינו את החוויות על ידי ריבוי צורות, שימוש בצבעוניות עזה, מעודנת ושקולה. פלטת הצבע עשירה, והיכולת לשלב את כמות הצבעים הגדולה על הבד, מדהימה.
הנושאים המצוירים עולים מתוך זיכרון צף, ומשם פונה סונסינו ונעזרת בצילומי האלבום המשפחתי. בתערוכה מוצגים ציורים המתארים מקומות שכבר אינם, קולנוע אורנים, קולנוע רמת יוסף, המעברה, הצנחנים שמתאמנים בחוף פלמחים, אותם היה ניתן לראות מהגבעה ברמת יוסף ועוד.
צילומים: המכון לאומנות, בת ים
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
