אצות – מזון העתיד של האנושות!

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה פיתחו שיטה במסגרתה הושג שיפור רב בגידול אצות ושימושן כמקור מזון יוצא דופן בעושרו – באבות המזון, חלבונים, סיבים תזונתיים, ומינרלים לצרכי האדם והחי.

השיטה מבוססת על גישה של "חקלאות ימית משולבת בת-קיימא", ידידותית לסביבה: האצות מטהרות את המים שבהם הן גדלות וכך גם מסייעות בשמירה על האיזון האקולוגי של הסביבה הימית והחופית.

את הגישה החדשה ליצירת האצות הבריאות פיתח הדוקטורנט דורון אשכנזי, בהנחייתם של פרופסור אביגדור אבלסון מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור אלוארו ישראל מהמכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) תל שקמונה, חיפה. המאמר פורסם בעיתון מדעי מוביל של טכנולוגיות מזון חדשניות – Innovative Food Science and Emerging Technologies .

דורון אשכנזי, נולד וגדל בבת ים, והבילוי הקבוע שלו בחוף הים, הפך לאהבה גדולה איתה המשיך כשהתגייס לחיל הים ובהמשך כשהפך לביולוג ימי החל לחקור את החיים העשירים של המים עם התמקדות באצות הים הגדלות בישראל והפיכתם למועילים לטובת המין האנושי

אשכנזי: "שיטת הגידול הכפילה במאות מונים את קצב הגידול, רמות החלבון, הפחמימות הבריאות, והמינרלים ברקמות האצה – מה שהופך את ה"אצות המעושרות" למזון-על משובח, בעל ערך תזונתי גבוה במיוחד, אשר יוכל לשמש את האדם בעתיד לתעשיות המזון הבריאותי ולאבטחת אפיקי מזון בלתי מוגבלים. מדובר בטכנולוגיה חדשה של חקלאות ימית אשר תסייע לצמצום משבר המזון העולמי המהווה את אחד האתגרים הגדולים לעתיד האנושות".

במחקר גודלו מינים מקומיים של אצות: חסנית (Ulva) , אגרית (Gracilaria) ו-היפנאה  (Hypnea) בסמיכות למערכות לגידול דגים בתנאי סביבה שונים. התנאים המיוחדים אפשרו שגשוג של האצות, ושיפור נרחב בערכים התזונתיים שלהן כדי הפיכתן ל"אצות מועשרות"  שהן מזון-על.

שימוש באצות כמקור מזון עשיר שעונה על כל צרכיו התזונתיים של האדם אף מזכיר את המן התנכי שממנו ניזונו בני ישראל במדבר, אשר על פי המדרשים היה מזון פלאי ובריא אשר דאג לכל הצרכים התזונתיים של האדם. כמו כן, ניתן יהיה להשתמש באצות המעושרות באופן ייעודי לתעשיות בריאות נוספות כגון תוספי תזונה, וכן בענפי הקוסמטיקה והתרופות.

האצות המעושרות מהוות "מזון-על" טבעי, השופע ברכיבים הדרושים לדיאטה של האדם ברמות אשר עולות על מקורות מזון אחרים. באמצעות הגישה הטכנולוגית שהגו, בעל חווה או יזם יוכל לתכנן מראש קו ייצור של אצות ים עשירות בחומרים בהם הם מעוניינים, אשר ישמשו כמזון בריא או כתוספי תזונה: דוגמת אצות עם רמת חלבון גבוהה במיוחד, ו/או אצות העשירות במינראליים, פיגמנטים ייחודיים, וחומרים אנטיאוקסידנטים. ניתן יהיה להשתמש באצות המעושרות כדי לסייע לאוכלוסיות הסובלות מתת תזונה וחוסרים תזונתיים, למשל כתוספים לדיאטה צמחונית או טבעונית, וכן לאוכלוסיות מוחלשות ברחבי העולם".

בהשוואה לחקלאות יבשתית – החקלאות הימית, ובפרט חקלאות אצות, אינה דורשת קרקעות נרחבות, מים מתוקים או כמויות גדולות של דשנים. היא ידידותית לסביבה, ושומרת על הטבע והאיזון האקולוגי ע"י צמצום הסיכונים הסביבתיים.

המחקר החדש מייצר למעשה מצב אידיאלי, של חקלאות מקיימת, ונקייה. האצות הן אורגניזמים ממצאים, ומהוות משאבות ביולוגיות יעילות במיוחד, המנקות את המים בהן הן חיות.

כיום תעשיית החקלאות הימית המשלבת אצות מתחילה לקבל תמיכה של ממשלות ברחבי העולם בשל יתרונותיה הסביבתיים בהם: הפחתת עומסי חומרי הזנה בחופים והפחתת הפליטה של גזים וטביעות פחמן. בכך היא תורמת להתמודדות עם משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית. טכנולוגיות מסוג זה, הן ללא ספק הדוגמה לעתיד טוב יותר לאנושות, עתיד שבו האדם חי באידיליה ובבריאות לצד הסביבה.

המחקר נערך גם בשיתוף פעולה של חוקרים מובילים מרחבי הארץ, ביניהם גיא פז, וד"ר יעל סגל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), חיפה, ד"ר שושנה בן וליד מומחית לכימיה אורגנית, ד"ר מירב נדב צוברי מהמחלקה לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת בר-אילן, וד"ר איתן סלומון מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת.

צילומים באדיבות דורון אשכנזי