עיריית ראשון לציון תקיים את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה (ראשון, 5.5.24) בטקסים ובעצרות ברחבי העיר. כמדי שנה, יתקיים מצעד "צועדים וזוכרים" בהשתתפות ראש העירייה – רז קינסטליך, חברות וחברי מועצת העיר, שורדות ושורדי שואה, וטרנים, תלמידים וחניכי אגף נוער וצעירים.
הצעדה תצא מרחבת מוזיאון אגם ברחוב מיש"ר בשעה 17:45, ותגיע עד לרחבת האנדרטה לזכר השואה והגבורה ברח׳ התקומה פינת שד׳ חסידי אומות העולם. בשעה 18:45 תחל העצרת שתועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק העירוני ובעמוד הציבורי של ראש העייריה, בסימן "ראו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה".
שד׳ חסידי אומות העולם ייחסמו בשעה 17:30 ועד לשעה 19:00, מרח׳ לוי אשכול לכיוון מזרח עד לרח׳ חסידי אומות העולם; ולאחר מכן בשעה 18:30 ועד ל-21:00 מרח׳ סוכה ועד לרח' התקומה. לא תתאפשר נסיעה ברח׳ חסידי אומות העולם מצומת התקומה למערב בזמן הצעדה והטקס. כמו כן, רח׳ התקומה ייחסם לכיוון דרום ממשה דיין עד לגולדה מאיר.
בשעה 21:00 בערב יוקרן בהיכל התרבות הסרט "העדות" – בהשראת טבח רכניץ שבו נרצחו 200 עובדי כפייה יהודים על ידי אזרחים אוסטרים בשלהי מלחמת העולם השנייה. הכניסה ללא תשלום, אולם מותנית בשריון כרטיסים מראש בקופות ההיכל בטל׳ 3701*; או באתר: https://www.htrl.co.il/event.asp?event=5401.
למחרת, ביום שני (6.5.24) בשעה 10:00 בבוקר יתקיים הטקס המרכזי "לכל איש יש שם" ברחבת בניין עיריית ראשון לציון במעמד ראש העירייה – רז קינסטליך. במהלך היום תתבצע הקראת שמות קורבנות השואה במרכזי הנוער ובתנועות הנוער ברחבי העיר, זאת בנוסף לטקסי זיכרון.
לצד אירועים אלה יתקיימו גם אירועי "זיכרון בסלון". במסגרת פרויקט "פרח לניצול״, הפועל במינהל לשילוב חברתי עם עמותת "זיכרון בסלון", ייערכו כ-130 אירועים ברחבי העיר, במהלכם ישתפו שורדים ובני הדור השני בסיפורם האישי.
את האירוע המרכזי יארח ראש העירייה בבניין העירייה בשעה 11:00, והוא ישודר בשידור ישיר בעמוד הפייסבוק העירוני ובעמוד הציבורי של ראש העירייה, ובו תתארח שורדת השואה תושבת העיר, לידיה ברנרס, שתספר את סיפורה.
ברנרס נולדה ב-1932 בעיר נובי סאד שביוגוסלביה (כיום סרביה) למשפחה יהודית משכילה ועשירה. אביה זיגמונד-זליג היה רוקח ובעל מפעל לכימיקלים וקוסמטיקה ואמה ניהלה את המפעל המשפחתי. לשניים היו שתי בנות – ורה ולידיה.
בינואר 1942 הוטל עוצר על אזרחי העיר ואנשי משטרה וחיילים הונגרים פשטו על הבתים ולקחו את היהודים במשאיות לנהר הדנובה. שם ראתה לידיה את היהודים מוצאים להורג ואת גופותיהם מושלכות לנהר. באורח נס, הצליחו לידיה ומשפחתה להינצל ובאותו הלילה החליטה המשפחה לברוח לבודפשט.
בזכות מסמכים מזויפים שכרו בני המשפחה דירה בעיר, ולאחר שהגרמנים כבשו את הונגריה הם ברחו למרתף הבניין שבו התחבאו ושם שרדו עד לסוף המלחמה. בשנת 1948 עלו לידיה ומשפחתה לישראל באוניית "קפלוס". את בעלה אברהם הכירה ב-1959, ושניהם הגיעו לראשון לציון בשנת 1996. לשניים שלושה ילדים ושבעה נכדים.
ראש העירייה, רז קינסטליך: "לפני 79 שנה נשבענו ש'לעולם לא עוד'. היום, יותר מתמיד, ברור לנו שזאת לא עוד סיסמה. היום, שבעה חודשים אחרי השבת השחורה ובזמן שהאנטישמיות מרימה את ראשה המכוער בקמפוסים בארצות הברית וברחבי אירופה, ובזמן ש-133 חטופות וחטופים שלנו נמצאים אי-שם בעזה – עלינו לעשות הכל כדי שלא לשכוח, כדי להזכיר ולזכור. זאת חובתנו המוסרית להעביר את ההיסטוריה לדורות הבאים על מנת שהזוועות וסיפורי הגבורה לא יישכחו לעולם".
צילומים: דוברות ראשון לציון
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
