הכל על "תסמונת הלב השבור" שהפכה שכיחה בעקבות המצב

מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' נחשפנו למספר מקרים דמויי התקף לב, בקרב קצינות נפגעים, אימהות, ואפילו דובר זק"א שפורסמו בתקשורת. המשותף לכולם הוא שמדובר בתסמונת ייחודית הנקראת 'תסמונת הלב השבור'. פרופ' רונן רובינשטיין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי וולפסון, עם כל מה שצריך לדעת על התסמונת הייחודית.

מהי תסמונת הלב השבור?

"תסמונת זו תוארה לראשונה ב-1990 כמצב של סימנים דמויי התקף לב שלוו בהתנפחות של הלב וירידה בהתכווצות שלו, ואשר הזכירה למחבר היפני שק המיועד לדיג תמנונים (Takotsubo ביפנית), וכך גם כונתה התסמונת (Takotsubo cardiomyopathy)."

ממה נגרמת התסמונת?

"התסמונת מתעוררת לרוב לאחר חשיפה ללחץ נפשי או פיזי כבד. מלחמות, מוות של קרובים, בעיות כספיות וגורמים רבים אחרים עלולים להוות טריגר ללחצים נפשיים כבדים. תופעות פיזיות נוספות כמו התקף אסתמה חריף, דימום משמעותי, ניתוח, כאב עז, טיפול כימותרפי או אפילו אירוע מוחי – עלולות גם הן לגרום לתופעה."

תסמינים?

"כאב בחזה ושינויי אק"ג המדמים התקף לב, קוצר נשימה מהווים חלק מהתסמינים. הכאבים מלווים בהרחבה של הלב וירידה בהתכווצותו. עם הופעתה של התסמונת בשנות ה-90', מומחים הבחינו כי למרות הסימנים של התקף לב חריף, העורקים הכליליים אשר לרוב נחסמים במהלך התקף לב היו ללא היצרות בזמן שנבדקו בצנתור כלילי, ותפקוד הלב חזר במרבית המקרים למצב תקין בתוך מספר שבועות" מסביר פרופ' רובינשטיין.

30 שנים ל'תסמונת הלב השבור'

במהלך 30 השנים שחלפו מאז תוארה תסמונת זו, הצטבר מידע רב והקשר ללב ה"שבור" נותר, אך בהקשר רחב בהרבה. שמה המודרני של התסמונת – Stress Induced Cardiomyopathy – מבטא את ההצפה של שריר הלב בעודף אדרנלין שמפריע לתפקודו התקין. "כיום, לאחר שנים רבות שבהן נחקרת התסמונת וקיימת עלייה משמעותית באבחונה, נראה כי התסמונת קשורה בפרץ אדרנלין שמציף את שריר הלב וגורם לירידה חדה בתפקודו. כאב בחזה, קוצר נשימה ושינויי אק"ג המדמים התקף לב מופיעים באופן שכיח ומובילים לפנייה דחופה לעזרה ולצנתור כלילי שכאמור אינו מראה חסימות בעורקים. הירידה בהתכווצות חוד הלב נראית בבירור בצנתור או באקו-לב, ולכן מתייחסים לתסמונת זו כיום כאל תסמונת אי ספיקת לב חריפה".

קבוצות הסיכון

"התסמונת שכיחה בהרבה בנשים מאשר בגברים (פי 9). במחקר גדול שפורסם ב-2015 נמצא כי הגיל הממוצע היה 67 שנים אך טווח הגילאים רחב. מתברר שאירוע סטרס נפשי מיידי אליו ניתן להתייחס כגורם (טריגר) נצפה רק בשליש מהלוקות בתסמונת זו, בעוד שבשליש אחר מהחולות מתפתחת התסמונת לאחר סטרס (מאמץ) גופני, ובשליש הנותר לא נמצא טריגר ברור. עוד נתון מעניין שנמצא הוא שתחלואה נפשית או נוירולוגית (חדשה או כרונית) תוארה ברקע במחצית מהחולות בתסמונת, דבר המחזק את הקשר האפשרי בין גוף לנפש."

הסכנות

"בעוד שבמרבית המקרים התכווצות הלב משתפרת, התסמונת יכולה להיות כרוכה אף בתמותה, גם בטווח הארוך. יחד עם זאת, לאחר שנשלל התקף לב ומתבצעת האבחנה הנכונה, הטיפול היום באי ספיקת הלב הינו בעל תועלת רבה ומרבית המטופלות משתחררות מאשפוז לאחר מספר ימים. חשוב לציין כי מדובר בתסמונת בלתי צפויה, עם מנגנון לא לגמרי מובן. לא ברור מדוע אירוע מסוים עלול לגרום להופעת התסמונת במקרה אחד, ובמקרה אחר לא, או מדוע נשים מסוימות יפתחו את התסמונת ואחרות לא. התסמונת עלולה בחלק קטן מהמטופלות לחזור ואף נמצא קשר בינה לבין הווצרות קרעים קטנים ספונטניים בעורקים כליליים בריאים לכאורה (SCAD-spontaneous coronary artery dissection)."

איך מאבחנים את תסמונת הלב השבור ?

"הרופא יבצע אק"ג, אקו-לב ובדיקות דם לאנזימי הלב. בבדיקות אלו ניתן יהיה לראות שינויים דומים או אפילו זהים לאלו שרואים בהתקף לב. האבחנה הסופית, נעשית רק לאחר צנתור של העורקים הכליליים בלב, שלא ידגים חסימה או היצרות משמעותית בעורקי הלב במקרה של תסמונת הלב השבור, ולעתים נדרש גם MRI של הלב לוודא שלא נוצרה פגיעה בשריר הלב כפי שמתרחש בהתקף לב . הסטטיסטיקה מעידה על כך 1% עד 2% מהאנשים עם חשד להתקף לב מאובחנים בסופו של דבר עם תסמונת הלב השבור, אך החלמה טובה צפויה במרבית המקרים."

פרופסור רונן רובינשטיין. צילום: דוברות וולפסון