הכינור של שלמה קירה

מי ליאור

מי שעושה דרכו סמוך לבית הספר "מישור הנוף" אינו יכול להחמיץ את המוסיקה הבוקעת מכינורו של שלמה קירה, הנשמעת כבר מעמדת השומר. קירה מתמקם בקצה המסדרון ומנגן כשהתלמידים אט אט מתקבצים בשעת הבוקר סביבו, כך גם בהפסקת הבוקר, יושבים ומקשיבים למוסיקה.

קירה מספר לילידם על השירים שהוא מנגן, מי כתב אותם, מי שר, באיזה נסיבות נכתב, מה מספרות מילותיו וכדו'. אם השיר מוכר להם, הוא מעודד אותם להצטרף אליו בשירה. הוא אינו דורש מהם שקט מוחלט, לעיתים ילדים קמים והולכים ובמקומם מצטרפים אחרים. כשהצלצול נשמע, הם קמים, מודים לו על נגינתו היפה, שואלים אם ינגן גם בהפסקה הבאה ומתפזרים לכיתותיהם.

"הכינור מעלה בי זיכרונות מימי ילדותי. הוא מחבר אותי לבית בו גדלתי, לחוויות שחוויתי עם הוריי ובנוסף הוא מחבר אותי למוזיקה עצמה שמאפשרת לי להרגיש את הצלילים והמנגינות בצורה העמוקה ביותר. בזכות הכינור אני זוכה לראות ילדים נהנים ואין נפלא מכך".

מנהלת בית הספר ורד שיליאן. "שלמה פותח לנו את הבוקר בנגינתו. הנגינה שלו משרה על התלמידים והמורים אווירה נעימה ורגועה, מחממת את הלב ומעניקה תחושה של שייכות ובית. ההורים המלווים את ילדיהם לבית הספר מציינים כי הנגינה קסומה ומעניקה הרגשה נפלאה.

יש לנו מספר מתנדבים מ"ידיד לחינוך" וכולם אנשים ערכיים אשר דרכם ניתן להעביר לתלמידים מסרים דוגמת, כבוד והערכה, חשיבותה של המעורבות החברתית ועוד. המפגש בין המתנדבים לתלמידים מחזק את הקשר הבין דורי ומהווה ערך מוסף לנתינה".

על תרומתו של קירה היא מוסיפה ומציינת כי קירה, אשר קשור בעבותות לבית הספר, תורם מזמנו זמן נוסף ומלמד מדי יום רביעי קבוצת תלמידים שיעורים פרטניים במתמטיקה.

גם כאן קירה עושה חיל וזוכה לדברי שבח מפי התלמידים המעידים כי הוא מורה מעולה: "מקשיב לנו, מכבד אותנו, נחמד ומנומס. הוא מלמד אותנו גם דברים שמעבר לחשבון, למשל, בפעם שעברה הוא הסביר לנו את פרוש השמות שלנו", ובכלל, הוא חושב בצורה יצירתית ולא שבלונית".

בתגובה לדברים מציין קירה בסיפוק: "כל דבר שיש בו ערך וידע חינוכי שנראה מתאים, אני שמח להטמיעו בתלמידים מתוך תקוה כי בעתיד הם ישתמשו בערכים המבטיחים חברה טובה יותר. תחושת הנתינה ללא תמורה מעניקה לי סיפוק אדיר. אני יודע שכשמדברים במנגינות, ילדים תמיד מקשיבים בהנאה רבה יותר" אומר לנו קירה, סב לשישה נכדים ואחד בדרך.

שלמה קירה, מהנדס במקצועו, יצא לגמלאות מהתעשייה האווירית בתום שנים ארוכות, עסק כמטפל אלטרנטיבי עצמאי עד לפני שנתיים ימים. כבר אז, תוך כדי עבודתו בקליניקה, התנדב באמצעות העירייה ושימש כסייע בבית הספר "מישור הנוף" וגם אז ניגן לתלמידים בחליל צד ובכינור. לפני שנתיים הצטרף לידיד לחינוך וממשיך במלאכת הקודש שהוא עושה בהתנדבות בבית הספר.