סבא וסבתא ילדים: ילדי טהרן

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ב-18 לפברואר 1943 הגיעה ארצה קבוצה שמנתה 730 ילדים בגילאים 2-18 שכונתה 'ילדי טהרן'. עבור תושבי  הישוב היתה זו התרגשות עצומה שכן היו אלה פליטי מלחמה פולנים שברחו לברית המועצות ומשם לטהרן ולארץ- עוד לפני קום המדינה. אך עבור מיכל לייסט, היה זה חלק חשוב ומהותי בהיסטוריה המשפחתית. כל כך חשוב שהיא החליטה לכתוב על זה ספר העונה לשם 'סבא וסבתא ילדים- ילדי טהרן'. 

מתוך מאות אלפי הפליטים היהודים שברחו עם פרוץ המלחמה לברית המועצות ובהמשך התרכזו בארצות הדרום (בעיקר באוזבקיסטן), קבוצה קטנה של פליטים יהודים ביניהם גם 730 ילדים קיבלו היתר מהמשטר בברית המועצות לצאת לטהרן שהיתה בזמנו תחת הכיבוש הבריטי. בין ההילדים, רובם יתומים או כאלה אשר הופרדו מהוריהם ולא ידעו עוד את אשר עלה בגורלם, היו גם הוריה של מיכל , יוסקה בן ה-14 והלה בת ה-13. בטהרן שהו הילדים בבית יתומים אשר הוקם עבורם על ידי הסוכנות היהודית בסיוע הקהילה היהודית המקומית ושם שהו עד קבלת הסרטיפיקטים הרשמיים שאישרו את עלייתם ארצה. 

"כבר עמדתי על כך שיש לתת מושג אחר למילה פליט, הילדים האלה אינם פליטים, הם עולים, והגישה אליהם וחובתנו כלפיהם צריכה להיות כאל עולים, כולנו עולים והארץ זקוקה לעולים…" אמרה עליהם בזמנו הנרייטה סאלד אשר היתה פעילה מאוד בשילוב ילדים אלה במסגרות השונות בארץ, איחוד המשפחות ומציאת משפחות מאמצות עבור היתומים. ואכן, הגדרת המעמד של אותם ילדים ומבוגרים כניצולי שואה הסתמנה כבעייתית מרגע הגעתם ארצה ונשארה לא פתורה עד היום. 

כעת, משכבר כמעט שלא נותרו עוד "ילדים" מעלייה זאת, החליטה מיכל לספר את סיפור מסעם המטלטל של סבא יוסקה וסבתא הלה, גיבורי הסיפור.  את הסיפור שעובר בין הדורות וכבר הגיע לנינים הפכה מיכל לספר המיועד בעיקר לבני נוער אבל לא רק, ומספר בצורה סוחפת, מותחת ומרגשת ובשפה עשירה המסייעת לנוער של היום להבין ולהתחבר לנושא הקשה והכאוב של 'השואה' שהוא הרבה יותר רחב ממחנות ריכוז והשמדה. 

סיפורם של סבא יוסקה וסבתא הלה הוא הסיפור היהודי ישראלי בהתגלמותו- הבריחה מאירופה הבוערת, המסע הקשה ארצה, המלחמה על הבית ואפילו הקמת קיבוץ במדינת ישראל (קיבוץ חצרים) , חתונה, ילדים, נינים וארץ ישראל היפה