גרגנטואה ופנטגרואל הספר השלישי והספר הרביעי של עלילות פנטגרואל הטוב/ פרנסואה רבלה

פרנסואה רבלה (1483 או 1553 – 1494) – כומר, רופא ומשפטן, ובעיקר שתיין ומפליג בדמיונות משעשעים, הומניסט ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו – חי בימי פרנסואה הראשון והנרי השני, מלכי צרפת. בסדרת יצירותיו, המובאת כאן לראשונה בשלמותה לפני הקורא העברי, העביר בתעוזה ובמקוריות שאין כמותן את מיטב חזונות העולם שגיבש הרנסנס האיטלקי בפרט והאירופי בכלל. זיכרונות ילדותו באחוזת משפחתו לה – דווינייר ובעיירה שינין שבמחוז טורן היו הבסיס שעליו הקים רבלה את הבניין האדיר, חובק העולם, של עלילות משפחת ענקים אדירי יצר החיים: מימות גרנגוזיה הצעיר – "הרווה אהבה בתענוגים" "דש וזורה ברינה" עם אשתו גרגמלה "העלמה החטובה ויפת הקלסתר" – ועד למסע התבגרות מאוחר סמלי – אלגורי, בין איי "גנבים", "חנף" ו"פחוסאף", של נכדו השקול והמהורהר יותר פנטגרואל. רבלה מבדר ללא הפסק בסטיות סיפוריות, באסוציאציות למדניות ולעגניות כאחת, בדיאלוגים נמרצים ותוקפניים ובשירים מוצפנים, במשחקי אותיות ומילים, בתיאורים אנטומיים מפורטים ובמפגני ידע גיאוגרפיים, תוך הפעלת שלל אמצעים – מן השגב עתיר השכנוע האידיאולוגי ועד להגחכה מרה. ביצירותיו הראשונות (גרגנטואה הגדול, פנטגרואל מלך הצמאנים) משולבים סיפורים ארוכים עם סיפורים תקציריים, המפנים בהדרגה מקום (הספר השלישי והספר הרביעי) לסצנות מלאות דרמטיות וחיות. מתרגם הספר, עידו בסוק, נקט גישה מיוחדת היאה ליצירה הכבירה, העומדת על ספו של העולם המודרני וגם מעצבת אותו: הוא גייס שלל אמצעים. המתוארים בהקדמה, כדי להפוך את הטקסט הקלאסי למהנה ומעורר באופן ישיר ומיידי, ולו במחיר ויתור מסוים על נאמנות "ארכיאולוגית". את בניין התלפיות הרבלזיאני משלימים שני מבואות על עולמו הספרותי והרוחני של גאון הספרות הצרפתית, וציוני דרך של האירועים בתקופתו.