התורה מתחילה בתיאור בריאת העולם, כאשר בסופו של דבר הקב"ה מחליט לברוא את האדם, שהוא למעשה מהווה השלמה לתהליך הבריאה. לאורך הפרשה ניתן לראות שני מרכיבים רוחניים בתוך האדם, צלם ודמות:
"בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א' כ"ז).
"בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה' א').
הצלם הוא בעצם זיו פניו של האדם, ודמות האל הכוונה לכך שהאדם מכיל בתוכו את מידותיו הטובות של הקב"ה מעצם העובדה שהאדם הוא חלק אלוה ממעל. אם כן, לאדם הראשון היה צלם ודמות, היות והוא יציר כפיו של ה' ישירות. גם בנו של אדם, 'שת', קיבל צלם ודמות, שנאמר:
"וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת" (בראשית ה' ג').
לעומת זאת, לא מוזכר האם בנו של שת 'אנוש' קיבל צלם ודמות. נשים לב לדברי הגאון מוילנא על כך:
"אף על פי שכל מין האדם הם בצלם, מכל מקום, בעצם לא נבראו בצלם רק אדם ושת… ומאנוש ואילך לא נולדו עוד בדמותו ובצלמו" (אדרת אליהו בראשית ה' א').
הגר"א מציין נתון מזעזע מאוד, היחידים שהיה להם צלם אלוהים הם אדם ושת, מכאן והלאה, לבני אדם אין יותר צלם אלוהים!
האם ייתכן שלאנשים צדיקי עולם כמו שלושת האבות, משה רבנו וכו' לא היה צלם אלוהים?
כדי לענות על שאלה זו, נעזר בדברי המדרש:
"בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה. רבי עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" (בראשית רבה כ"ד ז').
בן עזאי חולק על ר' עקיבא וטוען כי "זה ספר תולדות אדם" הוא הכלל הגדול בתורה, הייתכן לומר דבר כזה?
בעלי התוספות מסבירים כי בן עזאי לא חולק על ר' עקיבא אלא מוסיף על דבריו כדי ללמד אותנו יסוד עצום ביחס של בין אדם לחברו: כאשר אתה מסתכל על החבר שלך ורואה אותו כאדם ייחודי בעל אור וזיו פנים, ומכיל בתוכו דמות וצלם מעצם היותו חלק אלוה ממעל- רק אז אתה מעורר ומגלה את צלם האלוהים שנמצא בך!
מתוך הדברים האלו, ננסה תמיד לראות כל אדם בצורה הזו, כדי שגם אנחנו נוכל לזכות לקבל צלם אלוהים
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
