לאחר פטירת שרה, אברהם ציווה את עבדו הנאמן לחפש אישה עבור יצחק בנו, כאשר בסופו של דבר, אליעזר עבד אברהם מצא את רבקה.
לפי המפרשים, כאשר יצחק ורבקה הביטו אחד בשנייה, הם מיד ידעו את המידות הטובות של השני, ומיד הבינו שהם מתאימים זה לזו: "וכמו שהוא נשא עיניו, כן היא נשאה עיניה וראתה במראה השכינה את יצחק והכירתו" (צרור המור בראשית כ"ד ס"ד).
אם כן, מה ראתה רבקה לגבי יצחק? אמרו חז"ל: "צפת שידו שטוחה בתפילה [כלומר ראתה את יצחק מתפלל בכוונה], אמרה ודאי אדם גדול הוא" (בראשית רבה ס' ט"ו).
במקביל, ניתן היה לראות כי התכונה הבולטת ביותר של רבקה היא גמילות חסדים והכנסת אורחים, או כמו שאומר רש"י בשם דברי המדרש:"ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי לִכָּנֵס בביתו של אברהם" (רש"י בראשית כ"ד י"ד).
כך כתב הרב אליהו דסלר בעל הספר 'מכתב מאליהו' עבור כל זוג לפני חתונתם: "הקשר הטוב בין איש ואשתו, יהיה כאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה, אז אהבתם לא תפסק, וחייהם ימלאו אושר ונחת"(ח"א, קונטרס החסד א' עמ' 38). מעלת הנתינה מייצרת מצב של שלמות ושלווה בין בני הזוג, היכולת לתת מעצמך, לא רק נותנת לךהרגשה טובה, אלא גם נותנת הערכה כלפי החצי השני שלך.
חז"ל אומרים כי בזמן ששרה אמנו חיה, היו מתרחשים באוהלה שלושה ניסים: ענן היה מרחף מעל לאוהל, הייתה ברכה מצויה בעיסה, ונר היה נשאר דולק מערב שבת עד לערב שבת שלאחריה. כאשר שרה נפטרה, כל אותם דברים חדלו מלהתקיים, ורק כאשר רבקה נכנסה לאוהל של שרה- הם חזרו כבתחילה (ראה רש"י בראשית כ"ד ס"ז שם מובאים דברי המדרש).
אותם שלושה מוטיבים מזכירים את בית המקדש: הנר כנגד המנורה, העיסה כנגד לחם הפנים והענן כנגד השראת השכינה במקדש. המאפיינים האלה חזרו רק לאחר שרבקה נכנסה לאוהל. ניתן ללמוד מכאן כי כמו שבית המקדש מציג שלמות מסוימת, כך גם הקשר בין איש לאישה יוצר שלמות ביניהם, וממילא שני הדברים נבנים בעיקר ע"י מידות טובות.
.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
