הסתקרנתי אז התקרבתי. ניידת עם צ'קלקה דולקת חנתה בשכונה שלי. לידה רכב של זיהוי פלילי. אני, בטח כמו הרבה אחרים, התעניינו מה יכול להיות האירוע. זה שנתנו לי להיכנס לבניין כבר העיד שלא מדובר במשהו חמור. גם לא ראיתי סרט בידוד של זירת פשע. הלכתי בעקבות הרעש עד לדירה המתאימה. זאת הייתה הדירה של אביתר. הילדים שלנו לומדים באותה כיתה.
כהרגלי, פשוט עמדתי והתבוננתי במתרחש. מדהים איך תוך שניות בודדות אפשר להבין את מה שקרה כולל הפרשנויות מסביב. מישהו פרץ באמצע היום לדירתו של אביתר, רוקן את כספת ביתו ונעלם. הפרשנות הגורפת הייתה שלמטפלת של התינוק חייב להיות קשר לזה. זה קרה בדיוק כשהיא יצאה לגינה עם התינוק. אף אחד לא אוהב את צירופי המקרים האלה. "דבר איתי אחרי שכולם ילכו" פניתי לאביתר "יש לך הזדמנות נהדרת לדעת יותר אבל לא ככה". הסברתי לו שהוא חייב להפריד בין רגשות שליליים של כעס, עצב והאשמות לבין הפרקטיקה של העשייה עצמה. מאד קשה לעשות את זה אבל לפעמים זה קריטי. "עד אז, תפסיק להאשים את המטפלת מול אחרים. תן לה ליהנות מהספק".
תאוריה בלבד
בניגוד למה שיש כאלו שאומרים וחושבים, יש לנו משטרה מצוינת. יש איתה בעיה אחרת. קשה לה להיות מעולה ולעשות את תפקידה כראוי כאשר היא קורסת תחת נטל של מקרים ותלונות. זאת הסיבה שהיא צריכה להפעיל שיקול דעת, במה היא צריכה להתמקד ובמה לא, ומה הסיכויים שלה לפתור כל מקרה ומקרה לגופו. פריצה היא דוגמא טובה. אם זירת הפשע לא תספק טביעות אצבעות שיובילו לחשוד כלשהו, הסיכוי לפתור את המקרה הוא רק אם במקרה ימצא חפץ גנוב כלשהוא בעתיד, ויצליחו לקשור אותו לבעליו החוקיים. הסיכויים לא ממש טובים, וזאת הסיבה שחשבתי שאביתר לא אמור לחכות לתוצאות החקירה.
היה עוד דבר שפעל במקרה הזה לרעתי. עד כמה שרציתי לעזור לאביתר, ועד כמה שזה ישמע קצת מגוחך, זה לשון החוק. מעורבות של חוקר פרטי במקרה פלילי שמתקיימת בו כרגע חקירה משטרתית, עשויה להתפרש כשיבוש הליכי חקירה. גם אם יעלה בידי משהו שיפצח את המקרה או ימחיש את האמת. אמרתי שזה הזוי, לא?!
שעתיים לאחר מכן הרוחות נרגעו, ואביתר התקשר אלי. אני בינתיים הכנתי את הציוד הנדרש כדי להכין אותו למשימה. הסברתי לו את דעתי לגבי הטיפול בפריצה ושיש לו הזדמנות לשנות את התמונה. הבנתי לגמרי למה הוא חושד במטפלת של הבן שלו. זה מתחבר עם סטריאוטיפים על המקורות שלה, שעשויים להצביע גם על קשרים שיש לה. יחד עם זאת, זה הכל תיאוריה גדולה ויפה אבל היא לא מקדמת את הבעיה לפתרון.
להרגיע את הרוחות
עוד דבר על לשון החוק. האזנת סתר היא דבר אסור. יש הגדרה ברורה של מה אסור לעשות. יחד עם זאת, יש גם חוק מוגדר לעזרה לחסרי ישע. ילדים קטנים בהחלט עונים להגדרה של חסרי ישע, ולכן חובתו של ההורה לדאוג לו במקרה של חשד להתעללות. אלו שני חוקים שעשויים להתנגש אחד עם השני. אביתר הסתכל עלי ולא ממש הבין. "אתה חושד שהמטפלת שלך קשורה לפריצה?" שאלתי והוא הנהן בראשו בחיוב. "אם ככה לך תדע מה עוד היא מסוגלת" המשכתי. "לא התכוונתי לתת לה להמשיך לעבוד בכל מקרה" הוא המשיך לא להבין אותי. "אתה יכול אבל אז לא תדע אף פעם אם צדקת או לא" עניתי "גם יכול להיות שאתה עושה עוול למישהי חפה מפשע. האמת דורשת לפעמים תושייה". אביתר לקח את ציוד ההאזנה והניח אותו בעגלת התינוק. למחרת בבוקר המטפלת הגיעה כהרגלה. אחרי שהרגיע אותה מעט מאירועי האתמול שאל "זה יהיה בסדר אם תקחי אותו אליך?" הוא תירץ את זה שהם צריכים לסדר את הבלגן הגדול שנשאר בבית. עכשיו כל מה שנותר זה לשמוע אם היא קשורה או לא. אם כן, הרי שהתשובה לא תרחק להגיע. היא יצאה לגינה והתיישבה על ספסל. מיד התקשרה למספר כלשהו ואמרה שם של בחור. היא דיווחה לו מה הלך הרוחות בבית באותו בוקר "אני מפחדת" חזרה על זה כמה פעמים "אני מרגישה שהם יודעים". אין לי מושג מה הצד השני ענה לה אבל זה לא הרגיע אותה. בינתיים אני הייתי צריך להרגיע את אביתר.
פה נכנסה דילמה נוספת. אם נדווח עליה למשטרה כחשודה לשותפה בדבר עבירה, זה עדיין לא מבטיח את מה שנגנב בחזרה. הרבה פעמים הם תופסים את האשם והוא מורשע בעבירה אבל לא מחזיר את הגניבה. כשהמטפלת חזרה חיכינו לה כולנו. כשהיא הלכה להחליף חיתול לתינוק בחדר השני, ניצלתי את ההזדמנות לשלוף מהנייד את מספר הטלפון של הבחור שהיא התקשרה אליו. זה האיש שלנו. עזבתי את המקום והשארתי את כולם בבית. עבדתי נגד השעון על מנת לחשוף את בעל קו הטלפון הזה.
כסף וסחורה תמורת?
אחרי שעתיים חזרתי לדירה של אביתר. זה היה הזמן לפתוח דברים עם המטפלת. "אנחנו יודעים על גיורא" אמרתי לה "יש לך הזדמנות חד פעמית להחזיר את הגלגל אחורה. תתקשרי אליו עכשיו. תחזירו הכל והמשטרה לא תדע מזה". המשכתי להסביר לה את האפשרויות שעומדות לפניה. ככה או ככה הם נתפסו. העובדה שאמרתי לה את שמו המלא של גיורא המחיש לה את זה. כסף וסחורה גנובה תמורת חופש. יש בידיה את הכח להחליט אם הם יורשעו בפלילים או לא. במקביל, צוות שלי עקב אחרי גיורא כדי לראות אם הוא מנסה להחביא דברים.
כעבור שלוש שעות המצב חזר לקדמותו. "ומה עכשיו. לדווח למשטרה?" שאל אביתר. "זה בידיים שלך" עניתי "אני לא חלק מהמקרה. זוכר? אני לא רוצה לשבש הליכי חקירה".
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
