במשך למעלה מעשור מחברת עמותת "ידיד לחינוך" בין ניסיון החיים והלב הגדול של הגמלאים והגמלאיות ובין צרכי מערכת החינוך. כמענה לשני אתגרים: העומס על מערכת החינוך והזדקנות האוכלוסייה, פיתחה ידיד לחינוך מודל המושתת על יצירת קשר בין גמלאים וגמלאיות מתנדבים ומתנדבות עם ניסיון וידע מצטבר לבין בתי ספר ומורים שיוכלו ליהנות מיד נוספת, ראש חושב ולב רחב, אשר יעזרו לתלמידים ולתלמידות בתחום הלימודי, הרגשי והחברתי ויצטרפו למאמץ החינוכי. זוהי מציאות של WIN – WIN שבה שני השותפים יוצאים נשכרים – התלמידים, המורים ובתי הספר מחד והגמלאים מאידך.
בראשון לציון קבוצת ידיד לחינוך מרחיבה שורותיה משנה לשנה. הקבוצה בהובלת הרכזות אורנה שלו ויעל דבי, פעילה בכ-20 בתי ספר בעיר ומספקת אלפי שעות תרומה של מתנדבים ומתנדבות לתלמידים ולתלמידות במערכת החינוך בעיר.
הסיוע של מתנדבי ידיד לחינוך תורם לקידום מערכת חינוך ערכית, מגוונת, מתקדמת, עשירה בתוכן ומחוברת לקהילה שבתוכה היא פועלת.
מחזיקת תיק החינוך סגנית ראש העירייה, ליאל אבן-זהר: "אנו גאים לשלב פרויקט כה חשוב במערכת החינוך העירונית. האזרחים הוותיקים מביאים עמם ניסיון חיים עשיר ומגוון שתורם רבות לעולמם של התלמידות והתלמידים. התגובות החיוביות שאנו מקבלים מהמתנדבות ומהמתנדבים בפרויקט, מעידות כאלף עדים על חשיבותו ועל תרומתו הרבה לכל השותפים בו. אני מזמינה גמלאיות וגמלאים תושבי העיר להצטרף לעשייה הנהדרת הזו ולתרום למערכת החינוך העירונית".
הצורך בסיוע הועצם בתקופת הקורונה, וכולל היבט משמעותי של משב רוח רענן לציבור המורים בדמותם של גמלאים בעלי ניסיון מקצועי, פניות רגשית והקשבה, המצטרפים לצד המורים באתגר החינוכי. תרומת ידיד לחינוך למערכת החינוך נגזרת מתפיסה חינוכית רחבה של מקומו של הגמלאי.ת כחלק מהתהליך החינוכי הראוי וחשיבות הערך המוסף של מפגש רב דורי אך רלבנטית גם למורה ש"בסך הכל" צריך עוד זוג אוזניים שיקשיבו לילד שהוא כמורה שלו, אינו מצליח לתת לו תשומת לב.
במקביל, מסגרת הפעילות בידיד לחינוך מכניסה לחיי האזרחים הוותיקים עושר רב של פעילות העשרה ולמידה במגוון ערוצים, מביאה את ניסיון חייהם לקדמת הבמה ולמעשה נעה כנגד תפישת הגילנות. הגמלאים והגמלאיות המשתתפים בפעילות ממשיכים להיות פעילים, חיוניים, רלוונטיים ומשמעותיים ובכך תורמים לבריאותם ולאושרם ומפחיתים משמעותית עול לאומי של היבטי טיפול בריאותי הן מצד מערכת הבריאות והן מצד בני משפחתם.
אין חכם כבעל ניסיון
ידיד לחינוך בולטת בגישתה בה היא מאמינה ומאתגרת את הגמלאי והגמלאית להביא לידי ביטוי את ניסיון חייהם ואת יכולותיהם הייחודיות שאין לאחרים. בכך הם פועלים ממקום של עוצמה וידע ייחודי. מודל ידיד לחינוך מניב תחושת ערך למתנדבים ולמתנדבות, מצמצם את בדידותם ואף תורם לבריאותם.
אין בית ספר שלא יכול לאפשר לעצמו להיעזר בניסיון החיים של הגמלאים והגמלאיות בתהליך החינוכי, ואין גמלאי או גמלאית שלא ירוויחו הנאה ותחושה של סיפוק, משמעות, חברה ולמידה אם יקדישו מספר שעות בשבוע לטובתם האישית ולטובת המורים והתלמידים.
בהיבט של קהילה ובמיוחד בקורונה, מודל ידיד לחינוך מדגיש את החיבורים האנושיים המרגשים והחשובים בין צוותי ההוראה והתלמידים לגמלאים וגמלאיות שגרים וחיים פיסית בסמוך למוסד החינוכי. יש בכך תרומה לחיזוק חיי הקהילה ולתמיכה בתפיסה ש"נדרש הכפר כולו לגדל ילד" גם במודל חיים עירוני.
ומה אומרים המתנדבים עצמם? אריק כהן (70) מתנדב בשנים האחרונות בבית הספר "אלונים" בעיר ומלמד את בני הדור הצעיר על אהבת הארץ. לאחר 24 שנות שירות בצה"ל ועוד שני עשורים כמנכ"ל חברות בתחום הביטחון, הוא החליט לפרוש לפני שלוש שנים בעקבות אירוע לבבי שעבר.
זמן קצר לאחר הפרישה הוא גילה את קסמה של ההתנדבות במערכת החינוך: "כשסיימתי לעבוד לפני שלוש שנים בעקבות אירוע לבבי נכנסתי למצב של ריק גדול, אחרי 40 ומשהו שנות עבודה הרגשתי צורך להעביר מהידע שלי לילדים בבתי ספר והתנדבתי לידידים בחינוך. בתפקיד האחרון שלי בצבא הייתי מפקד בית ספר לאב"כ ובמסגרתו הרציתי לפני תלמידים. יש לי את הצורך להיות במגע עם חבר'ה צעירים, בעיקר בתחום של אהבת הארץ והרחבת הידע שלהם על מה זו מדינה יהודית בארץ ישראל ומה המשמעויות שלה. בבית הספר אני מלמד בכיתות ג' עד ו' ואוהב להעביר את הידע הזה לתלמידים. אני קורא אתם סיפורים ועושה ניתוח פסקאות וקטעים מתוך הספר. מעבר לזה שאני תורם למי שנמצא איתי ולסביבה שלי אני נהנה מאוד וזה מוסיף לי המון אנרגיות וסיפוק המון גדול".
כהן מספר כי הוא גם מלמד את הדור הצעיר בתחומים פחות פורמליים: "לפעמים אני משחק עם התלמידים משחקי קופסא וחשיבה. ריכזתי בבית הספר חוג שחמט ואפילו קיימנו טורניר ואנחנו מחלקים תעודות. מה שאני נותן אני גם מקבל וזה מעשיר לי את היום. הלוואי והיה לי יותר זמן פנוי כי אני מתנדב בכמה עמותות וצריך גם זמן לנכדים, אני ממליץ בחום".
זהבה נמרודי (69) מתנדבת בבית הספר "חביב" מזה 12 שנה. היא מכירה את המוסד החינוכי מצוין לאחר שעבדה כמורה במשך כ-35 שנה. כאשר יום הפרישה לגמלאות הגיע, החליטה נמרודי להמשיך ולתרום בהתנדבות לתלמידות ותלמידי בית הספר בזמנה הפנוי: "לפני 12 שנה פרשתי לגמלאות כשהתלמידים שלי היו בכיתה א'. הרגשתי שזנחתי אותם ואמרתי לעצמי שאתנדב בבית הספר עד שהם יסיימו כיתה ו'. בסופו של דבר המשכתי להתנדב ולעזור לצוות החינוכי גם לאחר מכן ואני ממשיכה לעשות זאת עד היום. אני עוזרת לתלמידים ולתלמידות במתמטיקה, בעברית ובעזרה בקריאה, אני תורמת ככל יכולתי".
מה ההתנדבות הזו עושה לך?
"כשאני נכנסת לכיתה וכל התלמידים צועקים 'את לוקחת אותי' וכל אחד רוצה לבוא איתי זה ממש מחמם את הלב. בהפסקה הם באים, מחפשים אותי ושואלים אם אני לוקחת אותם היום. אני מרגישה שאני תורמת. יש לי תחושת סיפוק. כשישבתי כמה פעמים עם תלמיד שלא ידע מילים ופתאום הוא קורא, הרגשתי שעשיתי את שלי. זו בהחלט תחושה טובה גם ברמה האישית. אני מציעה לכולם להתנדב זה נותן תחושת סיפוק גם לתורם וגם לנתרם".
גמלאים וגמלאיות המעוניינים להתנדב במסגרת התוכנית מוזמנים ליצור קשר עם רכזות ידיד לחינוך, אורנה שלו 058-7500078, יעל דבי052-3685702
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
