חיכיתי שעה וחצי לפני שנכנסתי אל הלובי של המלון הקטן, והתיישבתי כאילו באמתלת "ממתין לבת זוג השלי שתצטרף אלי" על מנת שגם אנחנו נוכל לקחת לעצמנו פסק זמן מהחיים בעזרת חדר רומנטי לכמה שעות ספורות. הפעם לא היה לי כל מטרה לתעד עוד מקרה של בגידה, אפילו שזה מה שזה היה. הפעם פשוט רציתי שיבחינו בי. שיראו אותי. הפעם זה היה אישי.
הכל התחיל מבדיקה קטנה ופשוטה. נירה הרגישה כיצד בהדרגה בעלה דבוק למכשיר הנייד שלו וכל הזמן מתעסק בו. הודעה, הודעה ועוד פעם הודעה. כשהצליחה מדי פעם להגיע אל הטלפון שלו, היא לא ראתה תוכן מחשיד כלשהוא. לאחר זמן מה קלטה שיש בוואטסאפ איש קשר אחד שכמעט תמיד נמצא בראש הרשימה. מה שאומר שהייתה ביניהם תקשורת בזמן האחרון. כשנכנסה לראות מה תוכן ההודעות, היא לא מצאה שם דבר. לא היה קשה להבין שמאיר פשוט דואג לנקות אחריו את "השטח" טוב טוב לפני שהוא משאיר ככה סתם את הנייד שלו.

חברה טובה?
על אף ששם איש הקשר היה לוי, המספר לא אמר לנירה דבר. זאת הסיבה שפנתה אלי. היא רצתה לדעת למי הוא שייך. לא מדובר במשהו מורכב, וכעבור יומיים חזרתי אליה "מכירה יואב או ליאורה לוי?" והוספתי לזה את עיר המגורים. המבט ההמום על פניה של נירה סיפקו את התשובה. "מה זה מכירה?!" השיבה "החברים הכי טובים שלנו". זה הפך ליותר מבלבל מאשר מספק. היא מכירה את הנפשות אבל המספר הספציפי הזה הוא לא אחד ממספרי הטלפון הקבועים שלהם. "הדבר היחידי שעולה לי בראש שזהו פשוט מספר נוסף. בדיוק בשביל דברים כאלה…מהצד…" הגבתי. על אף שהצעתי לה מה לעשות, נירה לא ידעה מה לעשות עם המידע באותו רגע והלכה.
לאחר כחודש היא קבעה פגישה והפתיעה אותי כשיואב לוי הצטרף אליה. מחשבותיה לא נרגעו בעקבות המידע והחליטה להכניס את יואב בסבך החשדות שלה. ככה היא מפצלת את האחריות עם חבר טוב שהוא במקרה גם בעלה של המאהבת החשודה, שאף היא חברה טובה. לפחות כך היא חשבה עד לפני חודש. עוד יתרון בולט, ששיתוף הפעולה ביניהם, יגרום למיקוד וצמצום מקסימלי של שעות עבודה, מה שחסכוני בפני עצמו.
הקשבתי לתכנית וחשבתי שהיא אכן מוצלחת. זה קצר, נקודתי, ענייני וגם זול. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להוציא אותה לפעול וכך אכן היה. חיכיתי למידע מהם על מועד מדויק להתחיל בו את המעקב לאותו יום ויאללה… לשטח. ככה כל פעם מחדש. הבעיה היחידה הייתה שזה לא הניב תוצאות מרעישות. רק סיפק מידע מה מאיר עושה בזמן הזה, ולא נראה שהוא מתעסק במשהו לא בסדר. אחרי הניסיון הרביעי זה עורר אצל נירה ויואב ספק גדול, אם זה בכלל נכון להמשיך. יותר מזה, האם זה בכלל נכון לחשוד במשהו. הם החליטו לוותר על המשך המעקב.

יום הולדת
כהרגלי, שוחחתי גם עם נירה אחרי שבועיים שלושה, ולו רק כדי לבדוק כיצד היא מתמודדת. היא שלמה עם זה שהפסקנו את החקירה, אבל קשה לה להגיד שזה לא מקנן בה יותר. מה שהרגיע אותה בסוף זה שהיא לא רואה יותר בראש הרשימה את אותו לוי איש הקשר. כך, שלא משנה מה היה, נראה שזה לא קורה יותר, ואולי בכלל עדיף להשאיר את זה כמו שזה. "מה שהעין לא רואה הלב לא בוכה" ציטטה לי.
שבועיים לאחר מכן מצאתי את עצמי באותו לובי של מלון. התאריך לא היה מקרי. זה היה תאריך יום הולדת. כשירד במדרגות, פניתי אליו בהפתעה "שמעתי שמגיע לך מזל טוב". הפנים של יואב החווירו כשהוא ראה אותי. אני משער שהוא לא הבין אם הוא פוגש אותי במקרה. לא… חיכיתי לו במיוחד. לקחתי את זה אישית שהוא ניסה להתל בי ובנירה על ידי שיתוף פעולה מלא, כביכול. ידעתי שאני לא צריך לאסוף ראיות. המפגש עצמו יעשה את העבודה עבור כל המעורבים.
"מה הסגיר אותי?" שאל. האמת, שהיו כמה סימנים בדרך אבל העיקרי ביניהם, שבכלל גרם לי לחשוב על זה היה דווקא שאותו מספר הפסיק לשלוח ולקבל הודעות עם הטלפון של מאיר. זה הרגיש כאילו הם יודעים שיושבים להם על הזנב. אני בטח לא סיפרתי להם, ונירה הייתה זו ששכרה את שרותיי מלכתחילה, אז מי עוד נשאר שיודע על זה?! גם אני וגם נירה בקלות נפלנו למלכודת "כשהסקנו" את המובן מאליו. אם יש טלפון ששייך למשפחת לוי, אז מובן וברור שבטח זאת האישה. כי אם יש חשד כלשהו בגבר, הצד השני חייבת להיות אישה. פה בדיוק הייתה הטעות. באופן אוטומטי בחרנו את ה"לוי" הלא נכון. ברגע שנירה פנתה אל יואב כל ההמשך נועד כבר לכישלון. יואב ומאיר תכננו יחד כיצד לא נגלה את זה לעולם.
"זאת הייתה הטעות שלי, אבל הטעות שלך לעומת זאת" החזרתי לו, "זה השימוש החורג במספר הנוסף". כמו שאמרתי בהתחלה, ניחשתי שמדובר בטלפון נוסף שנועד בדיוק בשביל דברים נסתרים. כשחיפשתי בצורה מעמיקה את המספר נייד ברשתות חברתיות, זה הוביל אותי בסופו של דבר לפורום כלשהוא שעוסק בהתלבטות מינית. זה היה השלב שהבנתי את הטעות שלנו. משם לא היה קשה לעשות בדיוק מה שנירה ניסתה לעשות בהתחלה, אלא שהפעם היא ביקשה את עזרתה של ליאורה לוי, אשתו של יואב. ביחד פענחנו את הזמן המדויק שהם עתידים להיפגש. רק סיימתי את המשפט ובדיוק מאיר החל לרדת במדרגות מהכיוון של החדר המפנק. כמו תמיד, הוא יוצא כמה דקות אחרי יואב, כדי שלא יקשרו ביניהם יחד. הפעם זה לא עבד.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.