פרשת ואתחנן: מתנת חינם מאלוקים

רש"י מביא שני פירושים למילה "ואתחנן". אחד הפירושים הוא מפתיע ביותר: "מתנת חינם". איפה עוד אנחנו נתקלים באותו שורש של "ואתחנן"? בתפילת העמידה – "אתה חונן לאדם דעת". איך דעת יכולה להיות בחינם? הרי האדם עמל עבורה יומם ולילה וקשה להשיגה!

ספר העיקרים מאמר א, טז

"ברכת אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, כי מושכלות הראשונות יקראו דעת סתם. ואמר: 'אתה חונן לאדם דעת', כי הדעת הזה שווה בכל אדם מבלי שום לימוד, אלא על צד החנינה. ואמר: 'ומלמד לאנוש בינה', על ידיעת הוצאת התולדה מן ההקדמות, שזה יקרא בינה."

דעת היא ההבנה הראשונית שיש לכל אדם – וברוב חסדיו הקב"ה נתן אותה לכל אדם בשווה וגם במתנה. אך תשימו לב: ההמשך של הברכה "ומלמד לאנוש בינה" – היא בקשה פרטית יותר, שהבינה ניתנת רק דרך לימוד ולא רק דרך מתנה כמו שראינו אצל דעת.

הרמב"ם משנה תורה הלכות תשובה ה, ב

אֶלָּא כָּל אָדָם רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם אוֹ חָכָם אוֹ סָכָל אוֹ רַחֲמָן אוֹ אַכְזָרִי אוֹ כִּילַי אוֹ שׁוּעַ וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת.

צריכים להתבונן, שהקב"ה נתן במתנה גמורה את הדעת לכל אדם בצורה שווה, שהיא הפוטנציאל להבין דברים עמוקים ורחבי הבנה. בנוסף יש ביכולת של כל אחד מאיתנו להגיע לרמות הגבוהות ביותר של משה רבינו ועל אחת כמה וכמה לרמה של כל צדיק שאי פעם היה בעולם.

אך הקב"ה דורש ומבקש מאיתנו: מה אתם עושים עם מתנת חינם – הדעת, שאני נתתי לכם? וגם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו נפתח את הלב ואת השכל בשביל שהקב"ה יוכל "ללמד" אותנו בינה? האם נקשיב למציאות ולשיעורים שהיא מלמדת אותנו? האם יש לנו מטרות ושאיפות גבוהות בשביל להגיע לפוטנציאל המקסימלי שטמון בנו?

לכן אני קורא לכם: תתבוננו כמה שניות קצרות בעניין החשוב הזה – הקב"ה נתן לי דעת אלוקית, אך הוא דורש שמהרצון העצמי אני אפתח את הנתיב ללימוד והבנת הבינה. איפה אני יכול ללמוד טיפה יותר, להשתפר ולהפוך את העולם לטוב יותר? כך שבסוף כולנו נקבל לא רק את הדעת כמתנת חינם, אלא גם בינה דרך עמל והתבוננות.

שבת שלום, דניאל בליקוב