ראש העיר כרמל שאמה הכהן בראיון חג: “אני לא יכול להרשות לעצמי להיות נחמד,אני חייב להיות אחראי”

פסח השנה ברמת גן לא נראה כמו שום חג אחר. אין כאן רק שולחנות חג והכנות אחרונות – אלא מציאות מורכבת של אזעקות, מקלטים וסיפורים אנושיים קיצוניים. בתוך כל זה, ראש העיר כרמל שאמה הכהן משרטט תמונה חדה של עיר שנמצאת על קו התפר בין כאב לתקווה.

“מלחמה מייצרת סיפורים קיצוניים”, הוא אומר. “מהרס ואובדן מוחלט – ועד רגעים של חסד ואנושיות ברמות הכי גבוהות שיש. אנחנו פוגשים את הכל, כל יום מחדש״. לדבריו, הרשות המקומית היא המקום שבו הכל מתנקז: “בסוף, התושבים לא פונים לממשלה – הם פונים אלינו. אנחנו הכתובת לכל דבר. העובדים כאן עושים עבודת קודש, פשוט כך”.

אבל לצד התפקוד המקצועי, יש גם רגעים שמטלטלים אישית. ״הביקור אצל המשפחה שאיבדה את שני ההורים מפגיעת טיל – זה רגע שלא יוצא לי מהלב. אתה עומד שם, ואין מילים שיכולות באמת לנחם”.

שאמה הכהן מתייחס גם לביקורת הציבורית סביב אמירותיו לאחר אותו אירוע, ולא מנסה לרכך: ״אין ויכוח – חייבים להישמע להנחיות פיקוד העורף. זה לא המלצה, זו חובה מצילת חיים”.הוא מוסיף בנחרצות: ״התפקיד שלי הוא לשמור על 200 אלף תושבים. גם אם האמת לא נעימה, אני אגיד אותה. אם מישהו נפגע – אני מצר על כך, אבל אני לא מתכוון לעגל פינות כשזה נוגע לחיים של אנשים״.

מעבר לאיום הביטחוני, העיר מתמודדת גם עם השלכות כלכליות וחברתיות עמוקות. עסקים נפגעים, משפחות נשחקות, והקהילה כולה נדרשת להסתגל למציאות חדשה. “אנחנו לא יכולים לפצות על אובדן הכנסות של כולם”, הוא מודה, “אבל אנחנו כן יכולים לייצר חיבורים. לחבר בין אנשים, בין יוזמות, בין צרכים להזדמנויות”.

לדבריו, אחת הדוגמאות לכך היא יוזמות קהילתיות יצירתיות: ״חיברנו בין נשות מילואימניקים לעסקי טיפוח בעיר, יצרנו סיירת ימי הולדת שמפעילה עסקים מקומיים – זה אולי לא פותר הכל, אבל זה נותן אוויר לנשימה”.

אחד המסרים הבולטים בשיחה נוגע דווקא לצניעות ניהולית., ״רוב מהמקרים שאנחנו מטפלים בהם – זה חסד אמיתי שיכול להציל חיים”, הוא אומר.ואז הוא מוסיף משפט שמסכם את רוח התקופה: ״אנחנו אף פעם לא יודעים מה מסתתר מאחורי אדם. אתה רואה מישהו – ואין לך מושג עם מה הוא מתמודד באמת״. לדבריו, ההבנה הזו הובילה אותו להחלטה לא שגרתית: ״ביקשתי לא להתערב ברשימות הסיוע. יש אנשי מקצוע מצוינים, ואני סומך עליהם. למדתי שלפעמים התערבות רק פוגעת”.

בתוך המורכבות, שאמה הכהן מדבר גם על עצמאות כלכלית כבסיס לניהול חירום, ״החוסן הפיננסי של רמת גן מאפשר לנו להיות נדיבים יותר. לעזור, להגיב מהר, לא לחכות לאף אחד.  אני אומר לשרים – אל תתערבו לי בחינוך. עוצמה של עיר היא לא סיסמה, היא כלי שמאפשר לנו לשרת את התושבים טוב יותר”.

למרות ההערכה הגוברת לרשויות המקומיות בתקופה הזו, הוא שומר על ריאליזם: “זה כמו בן אדם שיוצא מבית חולים ומבטיח לשנות את החיים שלו. זה מחזיק קצת – ואז חוזרים להרגלים. גם כאן, אחרי המלחמה, הרבה דברים יחזרו אחורה”.

לקראת סיום, הוא עוצר לרגע, והטון משתנה. ״לא היה לנו פסח כזה הרבה שנים”, הוא אומר. ואז מגיע אחד המשפטים החזקים בראיון: ״השנה ‘בכל דור ודור’ זה לא טקסט מההגדה – זו מציאות שאנחנו חיים אותה”.ולצד הכאב, גם תקווה: ״יש כאן חוסן אדיר. אנשים שלא מוותרים, קהילה שמחזיקה אחד את השני בגאווה״.