בין אלגוריתם לעלילה

אודי דגן רגיל ללכת נגד הזרם. בעוד רבים בתעשיית הביטוח עדיין נאחזים בשיטות עבודה מסורתיות, דגן – יזם פינטק, איש ביטוח ותושב שכונת רמת חן ברמת גן – היה מהראשונים להבין שהעתיד כבר כאן. היום, כשהבינה המלאכותית הפכה לנושא שמטלטל את העולם העסקי, החברתי והתרבותי, הוא לא נבהל. להפך.
“רוב האנשים שואלים ממה צריך לפחד,” הוא אומר, “אני שואל איך אפשר להשתפר”.

מהפכה שקטה בעולם הביטוח

כאשר הבינה המלאכותית החלה לחלחל לעולמות העסקיים, דגן החליט להוביל את השילוב שלה דווקא בלב אחד הענפים השמרניים בישראל – הביטוח. בסוכנות שבבעלותו מוטמעות מערכות בינה מלאכותית שמשרתות שלוש מטרות מרכזיות: זמינות מלאה ללקוח, דיוק מקסימלי ואובייקטיביות.

“המטרה היא לעבוד מול כל חברות הביטוח, בלי הטיות,” הוא מסביר. “להציע ללקוח את הפוליסה שהכי מתאימה לצרכים שלו – הזולה ביותר, המקיפה ביותר, והנכונה ביותר עבורו. הכול כמובן בכפוף לחוק ולרגולציה. הבינה המלאכותית לא עוקפת חוקים – היא מצטיינת בליישם אותם”.

לדבריו, הבשורה הגדולה מיועדת בעיקר לדור הצעיר: “צעירים רוצים הכול כאן ועכשיו. אין להם סבלנות לפגישות אינסופיות. בינה מלאכותית מאפשרת להם לסגור ביטוח, לחדש, לברר תביעה – באופן מיידי”.

מהפינטק לספרות – אותו סיפור, שפה אחרת

אבל דגן לא הסתפק במהפכה עסקית. את התובנות שצבר על חדירת הבינה המלאכותית לחיינו הוא לקח צעד אחד קדימה – אל עולם הספרות. ביולי 2025 יצא ספרו הראשון, ״סטרוברי”, שהפך במהרה לרב־מכר ועורר עניין גם מחוץ לישראל. כיום כבר מתקיימות שיחות ראשוניות עם גורמים בהוליווד להפיכת הספר, ושני ספרי המשך שנמצאים על הפרק, לסדרה בת שלוש עונות.

“הספרות מאפשרת לשאול שאלות שאי־אפשר לשאול בדו”ח עסקי,” הוא אומר. “שם אפשר להקצין, להזהיר, לטלטל”.

סטרוברי: ילדה, אלגוריתם ועתיד האנושות

העלילה נפתחת בתינוקת מסתורית שנמצאת בחממת תותים נטושה בחורף מושלג. היא מאומצת וגדלה כילדה ניו־יורקית רגילה – או כמעט רגילה. סטרוברי ניחנה בזיכרון צילומי, יכולות מתמטיות חריגות וכישרון מחול שמפר את חוקי הפיזיקה. בהמשך היא הופכת לבלרינה מוכרת, ובהדרגה גם ליועצת פוליטית חשאית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2036.

ואז – הכול קורס.
מערכת הזהות הביומטרית של ארצות הברית מפסיקה לפעול. מיליוני אזרחים מתעוררים ללא זהות דיגיטלית. הכאוס משתלט, והממשל מציע פתרון “אידיאלי”: מערכת חדשה שמדרגת כל אזרח לפי תרומתו לחברה. מי שלא עומד בדרישות – פשוט נעלם.

כאשר סטרוברי מתחילה לבחון את המערכת, היא מגלה אמת מטלטלת: מישהו ניסה למחוק אותה. מישהו יודע מי היא באמת. כעת, בעיצומו של קרב על עתיד אמריקה, היא חייבת לגלות האם היא הפתרון – או הסכנה הגדולה ביותר.

מדע בדיוני? לא לגמרי

קל לפטור את העלילה כמדע בדיוני אפוקליפטי, אבל דגן מזכיר שהמציאות כבר שולחת רמזים. “אנחנו רואים בעולם מערכות דירוג חברתי, אלגוריתמים שמנתחים התנהגות ברשת, ושימוש גובר בבינה מלאכותית לקבלת החלטות. בקורונה, למשל, אפליקציות מעקב כבר סיווגו אזרחים לפי רמת סיכון. זה היה מוצדק בריאותית – אבל זה גם הראה עד כמה קל לצמצם חירות בשם הטכנולוגיה”.

הספר מעלה שאלות נוקבות על זהות, מנהיגות, עולם העבודה והדמוקרטיה בעידן אלגוריתמי – ועל הרגע שבו הערך האנושי הופך למוצר.

בין לקוחות לקוראים

“אני נפעם מהתגובות לספר,” מודה דגן. “זה מחזיר אותי גם לעולמות הביטוח. החלום שלי הוא לגדול משמעותית בלי להוסיף עובדים – שיהיה לי ‘ראש צוות’ אחד: מערכת בינה מלאכותית שתדע לענות ללקוחות על הכול, מה לרכוש, מה לחדש, מתי לתבוע”.

ולגבי סטרוברי?
“רציתי ליצור דמות של אישה צעירה שנלחמת על האמת ועל החופש שלה. דמות שמזכירה לנו שהטכנולוגיה אולי מתקדמת מהר – אבל האחריות האנושית תמיד תישאר בידיים שלנו”.