״עוד רגע״ תערוכה קבוצתית במוזיאון אגם ראשון לציון

מאת: סמדר רון, בלוגרית אמנות, מסקרת תערוכות ומוזיאונים בארץ ובעולם.

17.7.25 – 31.12.25 | אוצר: יובל סער

במוזיאון אגם, שבנוי כולו סביב רעיון הזמן, התנועה והשינוי, נפתחה תערוכה קבוצתית שמזמינה אותנו להאט, להשתהות, ולהתמסר למבט שני. עשרה אמנים ואמניות עכשוויים מציגים עבודות ,שנעות בין מציאות לאשליה, בין עבר לעתיד, ומציעים התבוננות חדשה במוכר.

עבודות שנראות כמו ציור ומתגלות כתפירה, תצלומי לוויין שנראים כמו אבסטרקט, מראות שמזכירות תבנית תפירה, וזכוכיות שנושאות את געגועי הילדות. כל יצירה כאן מחייבת “עוד רגע” של מבט, הבנה והתחברות.

על העבודות בתערוכה :״ עוד רגע״

אליה בלוך : דבר שמתחפש לבית

רהיטים ישנים שפוסלו מחדש עם זכוכית נושאים שאלות של זיכרון וגעגוע. בלוך בוראת חפצים שמספרים את הסיפור של הבית ,זה שהיה, זה שאבד, וזה שחלמנו עליו.

אליה בלוך, דבר שמתחפש לביתצילום: יובל אורבך

זיוה בוסיבא : בד בבד

עבודות קווילט מרהיבות, שלא רק מציעות אסתטיקה צבעונית וגיאומטרית, אלא גם דורשות זמן הבנה: מלאכת יד סיזיפית, עמוסת היסטוריה ורגש, שמתקרבת אל עולם הציור.

בד בבד, זיוה בוסיבאצילום: רונית עמית נהיר

נדב ברקן : גרפיקה שיבושית

צילומים מהטלפון הנייד של רגעים “לא חשובים” מהרחוב :שלטים, גדרות, מודעות. פתאום, השיבוש הופך לשירה אורבנית, ולרגע של קסם פואטי יומיומי.

עדי גז : גם למראה נושן יש רגע של הולדת

עבודות אופנה ממוחזרות, שמעבירות ביקורת על עידן השפע והמהירות. גז מפרקת בגדים קיימים ומרכיבה אותם מחדש ליצירות שמעלות שאלות של קיימות וזהות.

עוזי קצב : הכל כל כך שקט עכשיו

ציורים היפר־ריאליסטיים המבוססים על תצלומים משפחתיים ישנים. קצב לא משחזר, אלא מזקק זיכרונות לתחושות ,שקט, געגוע, קבלה של מה שאבד ונשאר.

 :עמית שכטר Let’s Go

וידיאו שמשלב בין שפת הרשתות החברתיות לבין אמנות פרפורמנס. רגעים קלילים מתחלפים בפתאומיות עם דימויים קשים מישראל 2025. תנועה אישית שנטמעת בתוך מציאות פוליטית.

רחלי שרפשטיין : קרינולינה

מיצב מראות מרהיב התלוי מהתקרה, המבוסס על תבניות תפירה נשיות. הצופה נטמע בתוך ההשתקפות, קטועה, מוכפלת, משתנה ,כמראה ביקורתית לאידאל היופי.

שבתאי פינצ׳בסקי : הגריד של ג׳פרסון

צילומי לוויין שנראים כציורים גיאומטריים מופשטים, חושפים את יחסי הכוח והשליטה בין אידיאולוגיה לנוף. עבודות שמפגישות בין טכנולוגיה, היסטוריה ואסתטיקה.

שירה זלוור :פיסול בשעווה

יצורים ודימויים מחיי היום־יום מפוסלים בשעווה: כלב עייף, עציצים, עורבים. הפיסול משלב בין מציאות לפנטזיה, בין זיכרון לשבר רגשי.

תומר חנוכה : הסערה המושלמת & קח את הקו האפור

איורים דיגיטליים שהופיעו על שער מגזין The New Yorkerחושפים רגעים של אינטימיות וזרות, המתנה כפויה וחיבור אנושי, בעין חדה שמביאה את העומק מתוך הרגע הפשוט.

תומר חנוכה, הסערה המושלמתצילום: באדיבות האמן

מוזיאון אגם, רחוב מיש”ר 1, ראשון לציון

שעות פתיחה:

שני–רביעי: 10:00–14:30 | חמישי: 16:00–20:00 | שישי–שבת: 10:00–14:30