סיפורו של חוקר: אזעקת אש | עו"ד אייל סברו

באחד מחוגי הבית בהם אני מרצה ניגשה אלי אישה בסיום החוג וביקשה את כרטיס הביקור שלי, הספקתי לראות כי עשתה זאת בשעה שבעלה נכנס לשירותים וקראתי את העתיד. כעבור שבוע הגיעה למשרדי, שמה היה פרידה, אישה בסוף שנות החמישים לחייה, מטופחת מאוד. טבעות היהלומים שנצנצו על אצבעות ידיה העידו על מצבה הסוציו-אקונומי. 

היא התגוררה עם שמואל, קבלן בניין עשיר בכפר שמריהו, וילה גדולה, שתי פיליפיניות ואיש אחזקה ניגרי. חיים טובים היו לה, כמה פעמים בשנה נסעה לחו"ל, נהגה לאכול במסעדות מומלצות מישלין ולהתארח עם בעלה בחוגי בית של עשירי הכפר בימי שישי בערב.

בחודשים האחרונים שמה ליבה כי שמואל ממעט לקיים עימה יחסי מין. תחילה סברה כי מדובר במשבר גיל ה – 50 אבל כשהבחינה בו קונה בושם יקר לנשים, בחנות המלון בו בילו בשוויץ ולא מספר לה על כך, הבינה כי יש מישהי בחייו. 

כשסיפרה לי כי לאחרונה ערך דיאטה רצחנית, החל מתאמן במכון כושר ידוע, הבנתי גם אני על מה דיברה.

למחרת פגישתנו המתין צוות המעקב שלי בשעה עשר בבוקר ליציאתו של שמואל מביתו. לאחר שיצא לבוש בהידור ומריח מאפטר שייב יקר, ליוו אותו העוקבים למשרדו בבניין משרדים גבוה ברמת גן. עברו שעות מעטות והעוקבים ליוו אותו לפגישה עסקית בתל אביב ואחר כך לבנק וקצת ארוחת צהריים במסעדה יוקרתית.

למחרת הייתה השגרה דומה לחלוטין, הרבה ביזנס, קצת הנאות וללא שום בחורה פוטנציאלית. בסיום יום המעקב השני, לפני שהגיע לביתו שוחחתי עם פרידה בטלפון וסיפרתי לה כי בעלה לא מתראה עם אף אישה, ביקשתי רמז ועזרה. אבל היא הייתה בטוחה בחשדותיה.

ביום המעקב השלישי בעת שיצא לפגישה עסקית בתל אביב, קיבלתי דיווח על היציאה מעוקבי ומיהרתי למשרדו, ביקשתי לברר באשר לעסקה כלשהי ובין לבין בחנתי את הפקידות, כשיצאתי מהמשרד סימנתי לי את הפוטנציאלית. כעבור שעתיים טלפנתי למשרד, ולאחר מספר שאלות מהירות כאיש שיווק מוצרי קוסמטיקה ידעתי מי הבלונדינית הצעירה.

ביום הרביעי למעקב יצא שמואל לפגישותיו השגרתיות, צוות אחד ליווה אותו והצוות הנוסף המתין לו במשרדו. כעבור זמן קצר יצאה גם הבלונדינית, מעקב קצרצר אחר המונית שאספה אותה הביא אותנו לבית משרדים גדול. כשהבלונדינית לחצה במעלית על קומה 17, כבר ידעתי כי בקומה זו דירת מגורים יוקרתית ולא קומות המשרדים שנגמרות בקומה ה – 15. 

מסתבר, שבשעה שכולנו חשבנו ששמואל נכנס לפגישה עסקית, למעשה היה מגיע לדירה בקומה גבוהה במגדל העסקים/מגורים. עכשיו נותרה הבעיה מה עושים כשהם בפנים, בשלב זה הפעלתי את אחד מהתרגילים המלוכלכים בהם אני משתמש רק כשאין ברירה, קראתי לישראל התימני שמעשן כמו קטר וביקשתי את המצית שלו, מיהרתי לקומה 17, הבטתי ימינה ושמאלה ובאין קול ואין רואה הצמדתי את המצית לחיישן גילוי האש ולחצתי על הפעלת המצית עשר שניות ארוכות, האזעקה החלה מחרישה אוזניים וכל קבוצת הגלאים החלה לצפצף. 

שני עוקבים רצו לאורך המסדרון וצעקו "אש ,אש, לעזוב את החדרים", מיהרתי לחדר בו שהה שמואל מיודענו וסימנתי לעוקביי להתקרב, דפקתי על הדלת בחוזקה ופתחתי אותה, על המיטה ממול הכניסה היו שכובים שמואל והצעירה בתנוחה שלא הותירה מקום לספק, חוקרי הפעילו את המצלמות הסמויות ואני צעקתי החוצה, יש אש בקומה, שמואל קם מעל הצעירה הבלונדינית, אמר תודה ואנחנו מיהרנו לעזוב את הקומה מיד כשהבחנו באנשי הביטחון של הבניין מגיעים עם מטפי כיבוי האש. 
החיסרון היחידי בתרגיל המלוכלך הזה שככל שהקומה גבוהה יותר כך עלייך לרדת יותר מדרגות ברגל, שהרי המעליות נעצרות מיד עם גילוי אש, 17 קומות היו קטע לא נחמד לחלוטין, כשהגענו לרכבנו היינו מיוזעים ועייפים, המתנו ליציאתו של שמואל מהבניין ותוך דקות, כשזה הגיע מיוזע עוד יותר ונכנס עם הבלונדינית לרכבו, עזבנו כולנו את המקום במהירות.

למחרת קראתי לפרידה למשרדי, הצגתי בפניה את הקלטת והתמונות, פרידה חייכה חיוך של תוגה, "ידעתי", אמרה, "ידעתי".

חשבתי שהסיפור בינינו נגמר בלחיצת היד החמה שלה, אבל... טעיתי ובגדול. עברו כחודשיים וערב אחד, בהיותי יושב במשרדי בגפי, נכנס למשרדי מישהו מוכר, הרמתי עיני ולפתע נעצרה נשימתי, "זוכר אותי?", שאל, כן, עניתי, במה אני יכול לעזור לך?, ומיד הפעלתי במחי יד את מערכת ההקלטות הסמויה שבמשרדי, "תשמע", אמר שמואל, "אין לי שום דבר אישי נגדך, עשית עבודה יפה, ראיתי את הקלטת והתמונות והן אצלי", תוך כדי כך הניח תיק עור שהיה בידו, פתח אותו ושאל, "זה מספיק?", תוך שהוא מציג בפני ערמות רבות של שטרות ירוקים ארוזים בגומיות, "תן לי את המקור שברשותך עם פרידה כבר הסתדרתי". 

לרגע התבלבלתי מכמות השטרות הירוקים שעל שולחני, חייכתי במבוכה וביקשתי ממנו לעזוב את המשרד, הוא שאל אם אני בטוח, "רק אני ואתה נדע", זה בסדר עניתי, אני מבקש שתעזוב, ועכשיו. קמתי ממקומי, שמואל הסתכל עלי פעם נוספת, חייך, הספיק לסנן "טיפש", הסתובב ונעלם. 

מיהרתי למכשיר ההקלטה, הוצאתי את הקלטת בדקתי שהכל הוקלט רשמתי תאריך ופרטים נוספים והכנסתי לכספת הקטנה. באותו הלילה נדדה שנתי, חני רעייתי סברה כי עלי לפנות למשטרה ולדווח על ניסיון סחיטה, אני סברתי כי עלי להירדם ומהר, כי למחרת חיכה לי יום קשה.

עברו יומיים בדיוק ופרידה התייצבה במשרדי, לפני שישבה שאלה כולה נרגשת, "תגיד, יש לך את המקור של הקלטת? שמואל גנב לי את שלי, החבאתי את החומר שלך בתוך רכבי, אבל שמואל לקח את הרכב לטיפול ומצא את זה". הרגעתי אותה. 

למחרת הגיעה למשרדי בשנית, קיבלה את ההעתקים והודתה לי בחום. עברה חצי שנה נוספת ופרידה התגרשה, שמואל שילם לפרידה הרבה כסף על גירושין שקטים. אני עדיין מנסה לחשב כמה כסף היה בתיק השחור, הפסקתי לחשב כשהגעתי ל- 100,000 ₪ לערך...  

עקבו אחרינו ב-FACEBOOK ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו "בוגדים וחוקר פרטי אחד", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il

רז חקירותצילום: רז חקירות