שבועות - תורה שאינה מקבלת טומאה

דבר תורה לשבועות מאת דניאל בלקוב תלמיד ישיבת ההסדר עכו וברבנות הצבאית

ספר מכתב מאליהו (עמ' 19)
בתחילת כל עבודה רוחנית אמיתית, ה' מאיר לאדם... מקרבו ומעמידו בפני גילויים מופלאים של מדת חסדו יתברך. ולאחר זמן הוא נוטל אותם ממנו, על מנת שיוכל לחזור אליהם בכוחות עצמו... כדי שיוכל לחזור לאותה מדרגה ולאותן מתנות ע"י בחירתו.
מסביר ה"מכתב מאליהו", שיש הבדל גדול בין תחילת המסע לבין השגרה שאחריו. הקב"ה נותן לאדם "שיא" בתחילת מסעו, על מנת שהאדם יידע את המסוגלות שלו. אחר כך הקב"ה נוטל מהאדם את ה"שיא" הזה, בשביל שהאדם יתעלה לאותה הנקודה הגבוהה לא מתוך הכרח, אלא מתוך בחירה, בכוחות עצמיים ובעזרת ה' יתברך.
ספר פרי צדיק (על שבועות)
התחלת כל דבר צריכה להיות בקדושה ובשלמות, ואחר כך יכול גם לרדת למטה.
וכאן יש חידוד של הרעיון מ"מכתב מאליהו": כדי שהאדם יוכל לקבל את הכוח העצום של ההתחלה, לא מספיק שנקודת ההתחלה תהיה רק "שיא", אלא היא חייבת להיות גם שלמה - "טהורה". כל פגם - "טומאה" בהתחלה עלולים לשבש את המסע.
מתן התורה הוא נקודת השיא וההתחלה שצריכה להיות בטהרה ובשלמות יתרה. אך לאחר מתן תורה, האדם נכנס לשגרת החיים, עם מורכבות ,הנפילות וה"טומאה" שבהם. כאן מתגלה סודה של התורה - "אין דברי תורה מקבלים טומאה" - היא לא עוזבת אותנו כשאין בנו שלמות ואנחנו טמאים בלכלוך החיים, אלא מצפה מאיתנו להתעלות מעל נקודת השיא שהייתה קודם לכך, אך הפעם בצורה מושלמת ובוגרת יותר.
ועכשיו נסו להתבונן בנקודות השיא שהיו לכם בעבר ולשאול: איך אני מגיע מתוך השגרה חזרה לשיא? איפה אני עכשיו נמצא ולאן אני רוצה וצריך לשאוף? כך שבסוף כולנו נחזור לנקודות השיא שמהן הגענו, ואף נתעלה מעליהן.
חג שבועות שמח,
דניאל בליקוב