משדרות לרחובות - מעבירים את הדגל

לקראת יום השנה לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הגיעו השבוע לבית החינוך אמית הלל ברחובות, תלמידות מאולפנת אמית בארי בשדרות ושיתפו בחוויות המסעירות שעברו מאז תחילת המלחמה.

המפגש התקיים כחלק ממיזם של צוות חברה וחיבורים ברשת אמית וצוותי בתי הספר התיכונים של אמית בשדרות, שעברו בבתי ספר בכל רחבי הארץ, במטרה להעביר את דגל הגבורה ולעורר שיח על תפקיד הנוער בעת הזאת, בגובה הלב והעיניים.

הבנות סיפרו על יום השביעי באוקטובר שלהן. אחת התלמידות סיפרה כי לאביה תפקיד חשוב בגזרת עזה והבית שלהם היה מסומן בידי המחבלים. האב יצא מיד עם תחילת הפלישה להילחם, ואמר לבן שלו שיחסום את כל הבית בצורה הרמטית ובאמת לאחר זמן מסוים התחילו יריות בסביבת הבית. אך הבן חסם את הכניסה לבית ואת החלונות עם ספות וחפצים נוספים, והיה מוכן להילחם למען בני הבית. הבנות משדרות שיתפו בתחושותיהם כשיצאו מהבית לתקופה ארוכה, סיפרו על שהייה בבתי מלון וקרובי משפחה, ועל התמיכה שלה זכו בכל מקום שהיו. הם תיארו טת העוצמה שהיתה כשהאולפנא חיברה ביניהן לימים משותפים בירושלים ועד כמה זה היה עבורם משמעותי, מחבר ומעצים. המפגש החוזר בין בנות האולפנא שוב היה חשוב כל כך ונתן המון כח לדבריהן.

אמונה עמר, תלמידת כיתה יא5 שיתפה: ''גיליתי שגיבורים הם לא רק בספרים. כל אחת התמודדה בגבורה היכן שהמלחמה תפסה אותה. הן נתנו לנו הזדמנות לשמוע מה עבר עליהם כנערות צעירות ומעוררות השראה. הבנתי שהמלחמה הזו קשורה בכל אחד ואחת מישראל; צעירים, מבוגרים, כולם. כמה כוחות נפש יש בכל אחת! אשרי עם ישראל!''.

הודיה לוי, רכזת חינוך חברתי באמית הלל: ''אין מילים לתאר איך ממש רואים בעיננו "מלאכים כבני אדם". נמצאים בינינו אנשים כמוני כמוך שמתגלים בהם עוצמות וגדלות שלא היינו מתארים שיכולים להיות בדור הזה. המפגש בין בנות אמית בארי לבית הספר שלנו, אמית הלל ברחובות, היה מחבר מחזק ומעצים כל כך ואיפשר התאווררות, שיח פנים מול פנים, שיתוף והרגשה של חיבור קרוב כל כך לאנשים שעד לא מזמן היו פשוט אנשים "פשוטים". הבנות נפעמו מסיפורי הגבורה של בנות גילן שחוו את הנורא מכל. מי יתן ונמשיך להתאחד, לחבק את העם הנפלא הזה ונשמע בשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל. בריאות והחלמה שלמה לפצועים, שחרורם הקרוב של החטופים ותפילה לשלום החיילים שמוסרים את נפשם עבור העם שלנו''.

מירי גיל, מנהלת אמית הלל: ''מפגש התלמידות היה מכונן מרגש נטוע בלב כולם ומחבר לבבות. נוסך אמונה וכוחות ומבטיח כי הנוער שלנו בשיא עוצמתו והדרו. אשרינו שאלה פרי הגידולים של עם ישראל חי''.