הסיפורים המרגשים והעיניים שניצלו בבית החולים וולפסון

מאחורי כל ניתוח, כל טיפול, וכל בדיקה, עומדים סיפורים אנושיים מרגשים. לרגל יום הראייה הבינלאומי שחל היום, צוות מחלקת העיניים עם המקרים המרגשים ביותר שהחזירו למטופלים את הראייה והתקווה : מחיילים פצועים השואפים לחזור לשדה הקרב, ועד למשלחות הומניטריות באפריקה - הרופאים במחלקת העיניים בוולפסון נוגעים בחיים ומשנים אותם לטובה.

ד"ר מאיה כלב לנדוי, אחראית שירות גלאוקומה במרכז הרפואי וולפסון: "לאחרונה, במהלך המלחמה, יצאתי עם צוות רפואי לבסיס צבאי בעוטף עזה. שם פגשתי קצין צעיר שהתלונן על כפל ראייה. הבדיקה שלי העלתה חשד לגידול במוח, ולמרות רצונו לחזור מיד לקרב, שכנעתי אותו להתפנות לבדיקות. האבחון המהיר הציל את חייו. כל מקרה כזה מזכיר לי מחדש את הזכות הגדולה שיש לי - להיות שם עבור המטופלים שלי ברגעים הקשים ביותר, ולעזור להם לראות אור בקצה המנהרה.

"כשהחלה המלחמה התרגשתי מאוד כשאמא של רוברט, תושבת גאנה, כתבה לי בדאגה והתעניינה לשלומי ולשלום כל הצוות"

"המקרה המרגש שלי הוא של רוברט, ילד  בן 10 ח׳. הוא הגיע לארץ מגאנה במסגרת פרוייקט ״הצל ליבו של ילד״ בשל מום לבבי מורכב, ועבר בוולפסון ניתוח לב מציל חיים" מספרת ד"ר טל קובל, רופאה בכירה בשירות לאוקולופלסטיקה.

במסגרת האשפוז הרופאים שלו זיהו צניחת עפעף מולדת בעין אחת והוא הופנה אלי לבדיקה. צניחת עפעף חד צדדית היא מצב שמסכן התפתחות ראייה תקינה באותה עין, כיוון שהעין מוסתרת ע״י העפעף ולא מקבלת גירוי ראייתי. ניתחתי אותו במהלך השהות שלו בארץ עם תוצאה מוצלחת. במהלך הניתוח, בשל חוסר תפקוד של השריר המרים את העפעף,  מקבעים את העפעף עם מתלה תת עורי לשריר המצח כך שציר הראייה חשוף ומתאפשרת התפתחות תקינה של הראייה בעין המנותחת.

ד״ר טל קובל וד״ר אורלי ווסוקי, יחד עם רוברט ואימוצילום: דוברות וולפסון

אני סומך עלייך, דוקטור," הוא אמר לי ביום הניתוח, ידו אוחזת בשלי. "תעשי מה שצריך כדי שאוכל להמשיך לראות את משפחתי, את העולם"

כך אמר ד', בן 40 תושב בת-ים, לד"ר ליאת מנדל, מומחית לגלאוקומה במרכז הרפואי וולפסון, רגע לפני שעבר ניתוח שהציל את ראייתו.  ד' היה צעיר כבן 40, שפניו החיוכיות הסתירו מאחוריהן סיפור מורכב של מאבק יומיומי "הוא סבל ממחלת רשתית גנטית, גורל שחלק עם משפחתו - אביו וארבעה מאחיו, כולם לקויי ראייה בדרגות שונות. כשפגשתי אותו לראשונה, יכולתי לחוש בתקווה ובפחד שהתערבבו בקולו. "דוקטור," הוא אמר לי, "אני מרגיש כאילו אני רץ נגד הזמן. כל יום שעובר, אני מרגיש את העולם מתעמעם קצת יותר." משחזרת ד"ר מנדל.

לאחר טיפול ניסיוני שלא צלח, מצבו של ד' החמיר והוא סבל מלחץ תוך עיני גבוה פי שלושה מהערך התקין שאינו הגיב לשום טיפול תרופתי. בתום דיון ארוך ומעמיק, הצעתי לד' אפשרות נוספת - ניתוח גלאוקומה. זה היה צעד נועז, במיוחד בהתחשב במורכבות של מצבו, אך האמנתי שזו הדרך הטובה ביותר להציל את ראייתו.

ראייתה של רחל ניצלה בגיל 11

רחל, תושבת חולון, בת 11, החלה לסבול מקשיים בראייה שהלכו והחמירו עד שהגיעה כמעט למצב כמעט של עיוורון מוחלט בשתי עיניה. הוריה הגיעו עם המסמכים הרפואיים אל פרופ' אוריאל שפירר, מנהל היחידה לרפואת עיניים בילדים במרכז הרפואי וולפסון, לאחר שרחל אובחנה עם קטרקט בשתי עיניה – מצב נפוץ במבוגרים אך נדיר בגיל כה צעיר. עקב סכרת, מחלה ממנה היא סובלת, עלה הסיכון להתפתחות קטרקט בגיל זה.
במשך שנה שלמה נדחתה ההמלצה לניתוח, מחשש של ההורים מפני הסיכונים הכרוכים בו. בינתיים, מצבה של רחל הלך והחמיר עד שלא יכלה לראות את הלוח בכיתה, לקרוא, או אפילו להתמצא במרחב ולמעשה רחל כמעט איבדה את ראייתה לחלוטין.
בבדיקה אצל פרופ' שפירר, הוסבר להורים שהניתוח הכרחי כדי להחזיר לרחל את הראייה, ושלא ניתן להמשיך לדחות אותו. ההורים, לצד רחל, הבינו את המצב ונתנו את הסכמתם לניתוח.
"הניתוח הראשון בוצע בעין שמאל, כאשר רחל הפגינה בגרות מדהימה לגילה ואפשרה לנו לבצע את שלב הלייזר בהרדמה מקומית. לאחר מכן הועברה לחדר ניתוח להוצאת הקטרקט והשתלת עדשה מלאכותית בהרדמה כללית. הניתוח עבר בהצלחה, וכבר כמה שעות לאחר הניתוח, בעודה ברכב עם הוריה, הציצה רחל דרך התחבושת והכריזה בשמחה: "אני רואה! חזרתי לראות בעין שמאל!" סיפר פרופ' אוריאל שפירר, מנהל היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילה, במרכז הרפואי וולפסון.

״ההתרגשות של רחל ומשפחתה, צוות האופטומטריסטיות, האחיות וכל הצוות הרפואי הייתה רבה מאוד. לאחר שלושה שבועות בוצע בהצלחה גם הניתוח בעין ימין, וכיום רחל רואה 6/6 בשתי עיניה, חזרה להיות תלמידה מצטיינת וחיה חיים מלאים ובריאים.״