תערוכה חדשה במרכז לאמנות דיגיטלית חולון: "לך לך למדבר"

סטודיו שיתופי הוקם בשנת 2019 כפלטפורמה למחקר יצירה, שמאפשרת קיום קבוצתי ואישי של תהליכי עבודה בהשראה של חלל, פרוגרמה או זיכרון ביוגרפי תלוי מקום. הקבוצה רואה את הפעולה המשותפת ואת עקרון השיתופיות כקו מנחה ומגדיר את פעולתה וכעקרון רלוונטי לתקופה זו. היציאה מהסטודיו הפרטי מעלה לדיון את מקומם ותפקידם של אמנים עכשוויים כיוצרים עצמאיים, דמוקרטיזציה של תהליכי יצירה וביקורת, ומעל לכול את הצורך לנקוט עמדה ביחס למרחב שבין הפרטי והציבורי. היציאה מהמרחב האוטונומי, מהדימוי הרומנטי של האמן בסדנת העבודה אל מרחב פעולה שיתופי, מעורר תגובה למקום ולסיטואציה הבין-אישית. אמני סטודיו שיתופי מגיעים מתחומי אמנות שונים ובמנעד גילאים מגוון.

משנת 2022 מתארח סטודיו שיתופי במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ומפתח פעולות ותגובות לחלל האולם במרכז. הפעולות נבנות הדדית כאשר אחד מגיב לאחרת וכן הלאה. חלק מהעבודות מתפתחות כיצירה משותפת וחלק כמצע להמשך השיחה. העבודה נוצרה במפגשים תקופתיים ומהלכים של שהייה רצופה של יממה במרכז.

אמני סטודיו שיתופי מגיבים לחלל הריק והמלא הסובב אותם באופן אינטואיטיבי. הנוכחות הממושכת במרכז לאמנות דיגיטלית בשכונת ג'סי כהן, על גבול האיילון, יצר עיסוק בסביבה האורבנית ובחוויה מדומיינת של מדבר בתוככי העיר, של קצוות העיר והמפגש שלהן עם סביבות אחרות. השהות הפרטית והקבוצתית בסביבה לא מוכרת חוללה התבוננות ותגובה מתפתחת לאורך זמן. החוויה העירונית מתגלה כחוויה של שיטוט ויצירת שפה חדשה של נוכחות ארעית, הזדמנות למקום ולסביבה הנחשפת במפגש הבלתי אמצעי שלה. הזהות של הפרטים והקבוצה מתגלים דרך השהות הפיזית והמפגש עם המבנים והאדמה, עם ההיסטוריה הלוקאלית והלאומית והאפשרות של הפעולה המשותפת עצמה.

התערוכה מתקיימת בתמיכת מפעל הפיס.

בין העבודות המוצגות בתערוכה:

ג'וזף שפרינצק - הוראות הפעלה: איך להפוך לאבא (עבודת סאונד), 2024

יצירה קולית שמבוססת על סיפורים ואירועים אישיים שכתובים בצורת "הוראות הפעלה". ההוראות שנאמרות בגוף שני הופכות את המאזין לדמות ראשית בעלילה, ואת התרחשויות החד פעמיות והשרירותיות להכרחיות, למעין פרטיטורה שניתנת לשכפול ולשחזור.

היצירה בנויה משני חלקים שמבוססים על שני טקסטים שעסוקים באבהות. הטקסט הראשון הוא הסיפור המקראי של ביקור המלאכים באוהל אברהם שהוא סיפור ראשיתה של שושלת בני ישראל. הסיפור מתרחש במרחב הלימינלי של אוהל במדבר, ורובו הוראות לאירוח שלושת המלאכים שמבשרים לו על הולדת בנו בגיל מבוגר. הקול הדובר הוא מקהלה של קולות האמן, שמייצגת את המספר המקראי ואולי גם את הצאצאים הישראלים. הטקסט השני מביא נקודת מבט של אב אומנה לילדה חסרת מעמד, שאומר הוראות שניתנו לו כביכול על ידי בתו. ההוראות האינטימיות, שממוקמות בבית עירוני עכשווי, משקפות הורות מורכבת ושבירה שעומדת בניגוד ל"נחלת האבות" של סיפור אברהם, ואין בה בעלות, זכות מולדת והורשה ביולוגית.

ג'וזף שפרינצק הוראות הפעלה_ איך להפוך לאבא 2024 דימוי לעבודת סאונדצילום: עיצוב הילה פלשקס

נעמי יואלי ודניאל קיצ'לס - קומו ונעלה, 2004 – וידיאו 2 ערוצים, 06:49

חומר הגלם לעבודה הוא מסמך ארכיוני אילם המתעד טקס ביכורים של בתי הספר בתל אביב שנערך באצטדיון המכביה ב- 1935. בטקס המתועד, השימוש בסימבוליקה ובריטואלים טקסיים עבריים קדומים מתקיים ברמת התפאורה, על ידי מבנה מונומנטאלי, "המקדש", ועל ידי סדרת פעולות טקסיות המתחקות אחרי הריטואלים הקדומים: העלייה לרגל למקדש בירושלים, הבאת הביכורים, התקיעה של הלויים בחצוצרות, הגלימות, נשיאת ארון הקודש.

ביכורים 2024 דימוי מתוך וידאוצילום: דניאל קיצ'לס ונעמי יואלי

העריכה המחודשת מתבוננת בטקס במבט מרוחק בניסיון לזקק את הפעולה הטקסית מתוך סביבתה ומותחת 30 שניות מתועדות על פני כמה דקות. באופן זה הפעולות הסמליות הופכות למונומנטאליות עוד יותר מאשר במקור, ומעלות את החול לקודש. הטקס נתפס כפעולה מקודשת הנערכת לעיניו ולמולו של "השומר", או "הצופה", הממוקם בראש מגדל.

הדס עפרת - שורש, 2023

כפיתה עצמית של האמן לשורש שנעקר מתחת לרצפת האולם במרכז לאמנות דיגיטלית. פרפורמנס שבוצע במסגרת שהות אמן של סטודיו שיתופי.  צילום: יובל יאירי. הדפס דיו פיגמנטי על נייר ארכיון, 185240X ס"מ.

שורש 2023 - תיעוד פרפורמנס של הדס עפרתצילום: יובל יאירי

הדס עפרת - טביעת רגל, 2022

כפות רגלי האמן יצוקות בצק (קמח, ג'לטין, זרעים וקש). הן הוטמנו באדמת טרשים במדבר ונאכלו חלקית על-ידי מכרסמים מתוך כוונה שלא להשאיר טביעת רגל אקולוגית. צילום: טל חרס. הדפס דיו על שולחן אור, 154X74 ס"מ.

טביעת רגלצילום: הדס עפרת

סטודיו שיתופי - היינו כאן, 2024. וידאו

עבודת הוידאו המשותפת של סטודיו שיתופי מתרחשת בחצר המרכז לאמנות דיגיטלית. בשעת לילה, רכב עטוף נייר לבן ואור בוקע מתוכו כמו מתוך אהיל. הרכב נוסע לאיטו ומגשש את דרכו בחשיכה בחצר. הרכב עיוור, ממתקדם תוך שהוא נענה להוראות שמושמעות באמצעות מגפון ומנוסחות בלשון נקבה, מכוונות לרכב ולא לנהג: "הזניחי את עצמך עד שכולם יברחו ממך. עכשיו חזק שמאלה. תמשיכי כך כל הזמן. לא. עצרי! הגדילי את עצמך. הפכי לרוח. התחבאי בחושך. התחבאי עד שכולם ישכחו אותך".

הרכב עוזב את הרחבה המרוצפת אל שטח מעושב, ועוצר בחזית מכולה שמוצבת בקצה החצר. הדלתות נפתחות מתוך מעטפת הנייר שנקרעת. ארבע דמויות אלמוניות יוצאות מהרכב, עטויות מכף רגל עד צוואר בסרבלים המשמשים לבידוד הגוף במצבי חירום. הרושם הכללי הוא מופע של יצורים זרים. אורות הרכב ממשיכים להבהב, הדלתות נותרות פתוחות. קרעי הנייר נראים בחשיכה כפח מקומט של רכב אחרי תאונה. הדמויות פוסעות לעבר המכולה, הן מתיזות על המכולה את הכתובת "היינו כאן".      

רעיון וכתיבת תסריט: הדס עפרת, הילה פלשקס

עריכה: הילה פלשקס

צילום: גוני ריסקין

כתיבה וביצוע טקסט: ג׳וזף שפרינצק

פס קול: דן קרגר

הקלטת גדר: גיא שרף

משתתפים: נעמי יואלי, טליה קנין, כנרת חיה מקס, הדס עפרת, ג׳וזף שפרינצק, הילה פלשקס,
דניאל קיצ׳לס

מה שרואים ומה שלא רואיםצילום: כנרת חיה מקס

שעות פתיחה:
ימי ג' 20:00-16:00, ד' 18:00-14:00, ה' 18:00-14:00, שבת 15:00-11:00.

המרכז לאמנות דיגיטלית - האמוראים 4 חולון, 03-5568792.