פרשת חוקת: כוונתך רצויה

פרשת חוקת: כוונתך רצויה כאשר עוג מלך הבשן שמע על כך שעם ישראל הצליח להביס לחלוטין את סיחון, הוא החליט לצאת בעצמו להילחם נגד ישראל. לפני הקרב, הקב"ה מחזק את משה רבנו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ" (במדבר כ"א ל"ד). עצם העובדה שהקב"ה נאלץ לומר למשה שלא יתיירא מפני עוג, מעיד על כך שהיה למשה רבנו חשש מסוים מעוג. עם זאת, אין מדובר על פחד מחמת גובהו וכוחו הפיזי של עוג, שהרי בקרב מול סיחון הענק, משה רבנו ניצח אותו בקלות ללא כל פחד. אלא, כנראה מדובר על משהו עמוק יותר. בספרות חז"ל ישנם לא מעט דעות ופרשנויות לגבי מסע חייו של עוג, כאשר רובן מתייחסות לתקופה של אברהם אבינו. לאחר המלחמה בין חמשת מלכי סדום לבין ארבעת מלכי הצפון, אדם לא ידוע רץ לבשר לאברהם על כך שלוט בן אחיו נלקח בשבי: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית י"ד י"ג). חז"ל מזהים את אותה דמות עם עוג: "ואמר רבי יוחנן זה עוג שפלט מדור המבול" (תלמוד בבלי נדה ס"א ע"א). עם זאת, חז"ל מגלים לנו מה הייתה הכוונה האמיתית של עוג מאחורי אותו מעשה. עוג הלך לבשר לאברהם על לקיחת לוט בשבי, על מנת שאברהם ינסה להשיב את לוט בן אחיו, וע"י כך הוא ייפול במלחמה נגד המלכים, ולאחר מכן עוג יוכל לשאת את שרה לאישה (עיין בראשית רבה מ"ב ח'). בעקבות כך, הקב"ה החליט כי אמנם עוג יקבל שכר על הבשורה עצמה, ויזכה להאריך ימים בצורה מופלגת, אך בגלל הכוונה השלילית מאחורי המעשה – עוג ייהרג ע"י צאצאיו של אברהם. בסופו של דבר, משה רבנו חשש שמא לעוג יהיה יתרון רוחני גבוה במלחמה, בגלל אותה הזכות של הבשורה לאברהם. אך הקב"ה חיזק את משה בכך שאותה זכות כבר לא רלוונטית, ולכן אין ממה לפחד. חשוב לקיים מעשים טובים מתוך כוונה טובה ונכונה בלבד, ולא מתוך רצון לנסות להצליח על חשבון אחרים. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.