"הלב הסגול": עוד לא אבדה תקוותנו

"אתמול בשעה טובה, נפרדנו מהליגה האירופאית עם ניצחון מגעיל אחרי הארכה שאני לוקח עליה את מלוא האחריות. במצב של 20 הפרש לצרפתים, אמרתי חצי בצחוק חצי בפחד "רק שלא תהיה לנו הארכה..." אחרי שהמשחק התחיל בשעה שאני בדרך כלל נמצא בה כבר עם רגל וחצי במיטה. את הקללות שקיבלתי מהסובבים אותי כשנכנסנו להארכה, אני אשמור לעצמי. ונחזור לצד המקצועי: אז אחרי שנשארנו רק עם מטרה אחת, אני מרשה לעצמי לחזור להיות טיפה אופטימי לגבי החלק האחרון של העונה שיתחיל בעוד דקה וחצי. נכון, אנחנו נראים רע מאוד בתקופה האחרונה, אבל יש לנו נסיבות מקלות שלא באמת גרמו לנו להרגיש יותר טוב עם ההפסדים האחרונים, אבל מאפשרות להסתכל קדימה בצורה קצת יותר בהירה.

ניצחנו אתמול אומנם במשחק חסר משמעות, אבל אי אפשר להתעלם מהקאמבק הכי גדול שלנו העונה אחרי שכבר היינו בפיגור של 20 נקודות. ואת כל זה עשינו כשעל הספסל על תקן מעודדים נמצאים: כריס ג'ונסון, שון דאוסן, פרדי בורדיון ומרווין ג'ונס שנראה מנותק מתמיד ובחר להתיישב רחוק משאר השחקנים בניגוד לשאר הפצועים שהתעקשו לעודד את אלו שנשארו לשחק. נזכיר שגם המאמן שלנו דפק נבצרות ומי שהוקפץ עם פלאשבקים משנת הקורונה, הוא שרפי שלנו, שכמו תמיד ניהל את העניינים עם חיוך, ואי אפשר היה לפספס את החיבוקים שלו לכל השחקנים בסיום. נכון שהמשחק לא שינה כלום לאף אחד, אבל בכל זאת שאפו לעמית, אחד מהלויאלים ביותר למערכת ולמועדון.

שוב הוקפץ, שוב ניצח. עמית שרף

בהנחה שעד פתיחת הפלייאוף כל הפצועים יחזרו לכדרר ויעמדו לרשות המאמן, אני באמת מאמין שעוד אפשר לעשות ניסים בעונה הזאת. צריך רק להיזכר בכמה משחקים גדולים העונה כמו הניצחון במחזור הפתיחה על ירושלים, הניצחון בדרייב-אין וגם המשחקים שדרסנו את היריבות עם הצגות בהיכל הסגול שלנו, בשביל להבין שיש לנו מה למכור. אם מני האריס יישאר, זה כוח אש שיכול לשנות את כל התמונה. בתקווה שג'ונס יחזור לעצמו ורגלנד יחזור להעיף לו כדורים מונחים מדויקים, יחד עם הטירוף של הקפטן בהגנה והקאמבק של פרדי, הסגול יכול לזהור שוב. מי שלא חולם, לא מגשים ותזכרו שלפחות עד חודש יוני- חולוניה היא אלופת ישראל. לפחות..."

אם הוא יחזור לחייך, אנחנו מסודרים

צילומים: FIBA BASKETBALL