פרשת וישב- "חלום טוב חלום שלום"

בפרשיות הקרובות, התורה עוסקת בדמותו של יוסף הצדיק, חולם החלומות והפותר אותם. בפרשת השבוע יוסף חולם שני חלומות, חלום האלומות, וחלום הכוכבים. שני החלומות מציגים את עולמו הפנימי של יוסף, ואת המחשבות שלו על היכולת להיות מנהיג או נעלה במידה מסוימת משאר האחים בתחומים שונים, מתוך כוונה טובה כמובן. הדבר המעניין הוא שבסופו של דבר אותם חלומות התרחשו במציאות, כידוע, יוסף הופך להיות מושל מצרים, והוא מציל את אחיו מהרעב הכבד. מכאן ניתן לראות שלחלומות יש חלק רוחני עליון, או כמו שאמרו חז"ל: "חלום אחד מששים לנבואה" (בבלי ברכות נ"ז ע"ב). אפילו בתנ"ך ניתן לראות שהחלום הוא כמעט שווה ערך לנבואה: "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהוָה וְלֹא עָנָהוּ יְהוָה גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם" (שמואל א' כ"ח ו'). מצד שני, ניתן להתייחס לחלומות בצורה אחרת. לפי הריב"א, בפירושו על התורה, בפרשה זו יוסף חלם חלום שלישי! יש אומרים שהחלום המדובר הוא התיאור המופיע בגמרא (בבלי מגילה ט"ז): עשרה נרות מנסים לכבות נר אחד. בניגוד לשאר החלומות, החלום השלישי לא התקיים, ולכן הוא איננו מוזכר בתורה, היות והוא לא מתבטא כנבואה. ובהקשר הזה נשתמש בדברי חז"ל: "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (בבלי נדרים ח' ע"א-ע"ב). כלומר בסופו של דבר, עולם החלומות הוא מימד רחוק מהמציאות, והוא מציף בתוכו את הדמיונות ההבליים של האדם, ואין בהם טיפת חשיבות. שתי הגישות בדברי חז"ל סותרות אחת את השנייה. מצד אחד החלומות מחברים את האדם לעולמו הרוחני, ומצד שני הם בסה"כ דמיונות ללא שום ערך. ר' צדוק הכהן מלובלין מיישב את הסתירה ומבאר את תכלית החלומות: "ומי ‏שהוא שקוע בדמיון- אין יכול להחליף ולהוציא הדבר אמת המלובש תוך הדמיונות, רק מי שאינו ‏שקוע הוא יוכל לברר הטוב מן הרע" (צדקת צדיק ר"ג). מטרת החלומות היא להביא את האדם למצב בו הוא חשוף לעולמו הפנימי והרוחני, בשביל לעשות זאת, הוא צריך להשתדל לא להיות שקוע יותר מידי בתוך הדמיונות הבטלים, ורק כך הוא יוכל לגלות דברים נוספים על עצמו ועל אישיותו. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.