ראשון לציון: אור קהירי "שווה בין שווים"

החודש אנו מציינים את  יום שוויון הזכויות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות שחל בתאריך ה3.12.22. כל חודש דצמבר מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלויות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם. החודש נועד גם להגביר את המודעות לתועלת שבהכללת אנשים עם מוגבלות בכל היבטי החיים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים.  אור קהירי בת 25 מראשון לציון, נעזרת בכיסא גלגלים עקב cp שיתוק מוחין מלידה.  לאחר תקופה ממושכת של חיפוש עבודה ללא הצלחה הצליחה אור בעזרת אנשים טובים למצוא עבודה בעיריית ראשל"צ במחלקת החינוך בתור מזכירה בביה"ס תיכון עירוני ה' קריית חינוך אמירים. "זה התחיל מפוסט ויראלי שפרסמתי שרץ ברשת  והגיע לפעיל חברתי בשם רובי אניס, שנרתם לעזרתי מהר מאד" מספרת אור "רובי שינה את חיי, הוא הצליח לרתום את ראש עיריית ראשון לציון,  רז קינסטליך ואת סגנו אבי חיים.  רובי פתח את הדלת להשתלבותי במעגל התעסוקה, הוא הכווין אותי ואת העירייה למקום שיכול להתאים לי ומאז הוא מלווה אותי בנושאים רבים הקשורים למיצוי זכויותיי ולחיי האישיים והפכנו לחברים טובים. היום, לאחר שנתיים, אני גאה להגיד שאני מרגישה "שווה בין שווים" כשרואים אותי ולא את כיסא הגלגלים. אני מודה בכל יום על חיי ועל האנשים העוטפים אותי למרות הקשיים. בימים אלה לאחר שעמלה אור על הרצאה פרי יצירתה החליטה להתחיל ולספר את סיפור חייה ובכך לפתוח לבני נוער ולכל מי שחפץ לשמוע צוהר לעולם של אנשים עם מוגבלויות מתוך סיפורה האישי. "כחלק מתפיסתי לעולם, ומחיבורי העמוק לעולם אני מוצאת כי זו שליחות, זכות וחובה ענקית לספר את סיפורי, לעשות שינוי ולשבור סטיגמות ובעיקר לגעת בלבבות אחרים" מסבירה אור ל"גל גפן ראשון לציון" "יצאתי בהרצאה בשם "כן אני שונה, וכן יש לי מגבלה אבל אני הכל יכולה" בה אני חושפת את תלמידי התיכון שבו אני עובדת את סיפורי האישי מאז ועד היום, על האתגרים, הניצחונות ועל האדם שהפכתי להיות. הייתי רוצה להעצים ולחשוף את הרצאתי ובעיקר להעלות את המודעות בקרב אנשים רבים, אירגונים ועוד. עם כל המורכבויות שלי, אני לא רוצה להשתנות אלא רק בזכות האור שבי את העולם" היא מסכמת כאמור, בימים אלה מרצה אור בבית הספר בו היא עובדת בפני בני נוער, מנהלת התיכון אתי וינקלר סיפרה אף היא ל"גל גפן" על ההתרגשות והשליחות שבהרצאה "אור הצטרפה לצוות "קריית חינוך אמירים" בשנה"ל תש"פ. השתלבותה של אור הייתה מרגשת וחיובית והיא מצאה את מקומה מהר מאוד, אור חביבה על כלל בית הספר- מורים עובדים ותלמידים. מעבר לעבודת המזכירות אור מעבירה הרצאות בכיתות התיכון בשם "כן אני שונה, וכן יש לי מגבלה אבל אני הכל יכולה". אור משתפת את התלמידים בצורה כנה ומרגשת באתגרים האישיים, בניצחונות הקטנים ובחייה המיוחדים. הצטרפותה של אור למשפחת אמירים תרמה רבות לכולם והעמיקה את המודעות לערכים רבים וחשיבותם. תגובת התלמידים להרצאתה: תלמידי התיכון, התפלאו מנחישותה של אור  ומדרכי התמודדותה התחזקו וקיבלו פרופורציות לחיים"