מבלי להעיר מתים

בשעה טובה, נראה כי סוף סוף יעקב עצר ליד כתובת מגורים והחנה את הרכב. זה היה שינוי לטובה לאחר כל ההסתובבויות הבלתי פוסקות ברחבי העיר. יעקב יצא מהרכב, לקח תיק קטן והחל ללכת לכוון אחד הבניינים, ואני בעקבותיו. בתוך הבניין הוא החל לטפס במעלה המדרגות. שמרתי ממנו מרחק קצר ועל קצות האצבעות הלכתי בעקבותיו. עד כמה טבעי שזה יהיה שאדם נוסף יעלה במדרגות אחריו, העובדה שהשעה הייתה 3 לפנות בוקר יכולה להפוך את זה למוזר לפעמים. בקומה השניה הוא נעצר, ושמעתי מפתחות מרשרשים ודלת נפתחת. לאחר שהיא נסגרה, עליתי למעלה כדי לראות מה רשום על שלט הדלת. "משפחת מרציאנו". לקח לי כמה שניות לקלוט מה אני רואה. מרציאנו?! זה הרי שם המשפחה של יעקב.   שיטת 'המיטה החמה' הכל החל יומיים קודם לכן. נורית ישבה מולי ותיארה בפניי את עשרים שנות נישואיה, כאשר הדגש היה על התדרדרות היחסים בשנים האחרונות. שנים אלו הביאו איתם יחסים קורקטיים בעיקר סביב גידול הילדים ופרנסת הבית, וכלל שעבר הזמן שניהם התרגלו למצב החדש שהתפתח. מה שלא תרם למצב, שיעקב, נהג מונית במקצועו, שינה בשלב כלשהוא את משמרות הנהיגה שלו לעבודת לילה. לכן, המציאות החדשה הייתה שבשעות היום הוא ישן, אחרי הצהרים הוא נמצא בבית עם הילדים, וכשנורית מגיעה מהעבודה יעקב יוצא למשמרת שלו עד שעות הבוקר כולל סופי שבוע. הם כמעט ולא נפגשו. שיטת המיטה החמה. "זה עדיין לא סיבה לחשוד" ניסיתי להגיד לה בעדינות לאור דרישתה לעקוב אחריו. גם נורית חשבה כמוני בהתחלה, ולכן לא עשתה דבר עד כה אלא שבשלב כלשהוא היא קלטה שעל אף שיעקב עובד יותר שעות מבעבר ועוד בלילה שזהו תעריף מספר 2, הוא מביא הביתה פחות כסף. מחשבות רעות חלחלו למוחה של נורית על כך שיתכן ויעקב מסתיר ממנה כספים או לא עובד כמו שהוא טוען או הכי גרוע, שהוא מוציא את הכספים במקום אחר.   הפסקות קפה לא פשוט היה לעקוב אחרי יעקב. ביום הראשון ניסיתי להתייחס לזה כמו תיק רגיל וצוות מעקב יצא בעקבותיו. זה לא פעם ראשונה שאני עובד אחרי נהג מונית. זוהי פעילות מתישה יותר. נסיעה של מונית איטית מרכב רגיל, תשומת לב של הנהג למתרחש סביבו גבוהה יותר כדי לקלוט נוסעים פוטנציאליים והכי קשה, אלו העצירות הפתאומיות שלו ברחבי הכביש. ליעקב הייתה נטיה גבוהה לבצע "סטיות חלל" על נתיבי התחבורה בכביש בשביל לאסוף נוסע. עם כל זה התמודדתי, אבל מה ששבר אותי היה זה אזור הפעילות שלו. יותר מדי נתיבים של תחבורה ציבורית שלא אפשרו לי לנסוע בעקבותיו. ביום הראשון נאלצתי לנטוש אותו אחרי כמה שעות. ביום המעקב השני החלטתי להתייחס לזה אחרת. אמנם המעקב אחרי יעקב התבצע כרגיל כמו ביום הקודם, אולם הפעם ברגע שיעקב נכנס עם המונית לנתיב תחבורה ציבורית, נהג מונית משלי התפרץ לכביש ונסע אחריו עד שהספקנו להשלים את הפער בנתיבים אחרים. כמה מחברי למקצוע הפכו עם השנים לנהגי מוניות כדי להשלים הכנסה. זה היה הזמן שלי להיעזר באחד כזה. מישהו שיש לו נסיון מוכח במעקבים, אבל בפועל נוהג על מונית. בין נסיעותיו הרבות של יעקב ברחבי העיר, הוא עצר לזמן מה כדי לשתות קפה. גם הוא כמו נהגי מוניות אחרים, יש להם מקומות מפגש משותפים של נהגים. יעקב נראה מתבדח עם חבריו ומדי פעם כותב הודעות בטלפון הנייד שלו. בשעה מאוחרת כל כך של היום, זה נתן לי רמז לכך שיש טעם במעקב הזה. שלוש שעות מאוחר יותר הוא לקח אותנו לדירת המגורים כששם משפחתו מתנוסס על הדלת. זה היה מאוחר מדי בלילה כדי לברר עם נורית אם יש להם קרובי משפחה שם. בתוך תוכי ידעתי שאין לכך סיכוי. אם יעקב כל כך עייף ורוצה לנוח, הרי שנסיעה של כרבע שעה מביאה אותו הביתה למיטה שלו. עזבתי אותו בכתובת וחזרתי לשם בשבע בבוקר. חצי שעה מאוחר יותר הוא יצא מהכתובת והתניע את המונית. יעקב ניגש לתא המטען והוציא ממנו בוסטר לילדים. דקה לאחר מכן ראיתי אישה יוצאת מהבנין וילד על ידיה. הם נכנסו למונית, הורידו את הילד בגן קרוב, והמשיכו יחד לצומת רחובות, שם יעקב נפרד מהבחורה. זה היה הזמן שלי להמשיך יחד איתה למקום העבודה שלה כדי לברר את שמה. יעקב במילא ייסע עכשיו הביתה.   מבועתת חזרתי הביתה וניגשתי ישירות למחשב. מצאתי בנקל את דף הפייסבוק של הבחורה ועברתי על הפרסומים השונים. הייתי בהלם כאשר ראיתי תמונות שלה יחד עם יעקב, וחלקם עם הילד. באחת התמונות אפילו היה מצוין "ביחד עם בעלי היקר...". לא, זה לא אמיתי. זה לא רומן אלא קשר מוצהר. זה יכול להסביר את השלט על הדלת. זה מעלה תהיות לגבי הילד... קבעתי פגישה עם נורית כדי לבשר לה את הממצאים הלא פשוטים וכדי לתכנן איתה את המשך הפעילות. "אני רוצה שנעצור כאן" קבעה והפתיעה אותי בהחלטתה "אני לא רוצה להעיר מתים". ניסיתי לדבר איתה מעט על זה אבל המבט שלה שידר בעיקר אימה. זה כבר לא עניין אותה מה בעלה עושה אלא פחדה שאם היא תעשה גלים עם החדשות המסעירות, היא עלולה למצוא את עצמה לבדה. מה שאומר שהיא תצטרך להתפרנס בעצמה, לגדל את ילדה לבדה, ולהישאר לבד. לא עזר שאמרתי לה שזה מה שכבר קורה כרגע. האישה הייתה מבועתת. היא לא הסכימה להפנים את המציאות החדשה ובחרה להסיט את מבטה הצידה. לא משנה כמה רע היה לנורית בקשר, היא העדיפה להישאר עם זה כמו שזה, כי לפחות זה מה שהיא מכירה ויודעת להתנהל איתו. הפחד מעתיד לא ידוע היה חזק מכמה שרע לה. זה רע אבל מוכר.   הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.